כשזוג מחליט להיפרד, אין זה אומר שהם נפרדים גם מהילדים שלהם. למעשה, החובה שלהם כלפי צאצאיהם רק גוברת – אם פעם הילדים היו מסתובבים בבית , קופצים לקניון, חוגגים יום הולדת או יושבים עם ההורים לארוחה במסעדה, הרי שבעת הגירושים שיגרת היום יום הזו הופכת לנכספת, וללא מובנת מאליו. כל פרט יומיומי ושגרתי הופך לסוגיה. למשל, היכן הילדים יגורו? מי יקפיץ אותם לקניון? מי יערוך את יום ההולדת, מי ישלם על הארוחה שלהם במסעדה?

סעיף מזונות ילדים נועד לפתור באופן כללי לפחות את רוב הסוגיות האלה. מזונות ילדים הם בחזקת חובה של האב הביולוגי, כשהוא מתגרש מאשתו, ואין זה משנה כמה הוא כועס עליה, או על הילדים שאולי החליטו לגור עם האם או לנתק אתו קשר. עליו לשלם מזונות ילדים בהתאם למשכורתו, ובהתאם לצרכי ילדיו. החוק קובע שמזונות ילדים משולמים לכל ילד עד הגיעו לגיל שמונה עשרה, וכשהוא מתגייס משולם כשליש מדמי המזונות שאותם נהג לשלם עד כה.

ישנן חריגות בתשלום הקבוע של מזונות ילדים, במקרים בהם מוכיחים שהאם מרוויחה משכורת גדולה בהרבה מהאב, במקרים של משמורת משותפת ועוד, אך בכל מקרה האב לא יהיה פטור מדמי מזונות לחלוטין אלא במקרים נדירים מאד.