חוק האפוטרופסות משנת 1962 קבע כי הורי הקטין הם האפוטרופסיים הטבעיים שלו ועליהם לדאוג לכל צרכיו כולל לימודים, הכשרה לעבודה, שמירה וניהול נכסיו.  ההורים רשאים להחזיק בקטין , לקבוע היכן יגור ויש להם את הסמכות לייצג אותו. ההורים הם בדרך כלל האפוטרופסיים מלבד סיטואציות יוצאי דופן במסגרתם יכולה להילקח  האפוטרופסות.

מידת ההתערבות של החוק באפוטרופסות – לאבהות

בית המשפט מכריע בתחומים שונים לגבי אפוטרופסות:

• במידה וישנה מחלוקת בין הורים גרושים לגבי האפוטרופסות.
• במקרים בהם נדרש פיקוח על הורה שמזניח את האחריות שלו על הילד. במקרים כאלה בית המשפט רשאי להטיל הגבלות על ההורה או לשלול ממנו לחלוטין  את האפוטרופסות.

מקרים בהם חל מינוי של אפוטרופוס חלופי

• אם חלילה נפטר אחד ההורים, ההורה הנותר יהיה האפוטרופוס של הילד. במידה ויש צורך בית המשפט ממנה לקטין אפוטרופוס נוסף.
• במקרים בהם ההורים לא מסוגלים לכך, בית המשפט ממנה אפוטרופוס אחר. מקרים אלה הם: כשיש עילה חוקית לשלילת האפוטרופסות של ההורים בשל מחלת נפש וכו'.

כיצד בוחר בית המשפט את האפוטרופוס?

 חוץ מנושא זכויות הגבר, האפוטרופוס הוא לרוב קרוב משפחה של הקטין וממונה עם המלצה של עובדת סוציאלית. במידה ולקטין אין קרובים או מכרים או אם יש מחלוקות במשפחה לגבי המינוי, בית המשפט יכול למנות עמותה כאפוטרופוס עליו. כשהילד מגיע לגיל תשע, זכותו להשמיע  את הצד שלו לגבי מנוי אפוטרופוס למענו.

מי מפקח על האפוטרופוס?

האפוטרופוס הכללי משמש כגורם האחראי לפיקוח על האפוטרופוס. האפוטרופוס הממונה צריך להגיש לאפוטרופוס הכללי דיווח בתקופה ל עד 30 יום עם פירוט המאזן הפיננסי של של הילד ולאר מכן הוא צריך לדווח מדי שנה. בני המשפחה של הילד צריכים להיות גם כן עם היד על הדופק,לפקח על. האפוטרופוס.

מה יהיה עם האפוטרופוס כשההורים מתגרשים?

כל עוד בני הזוג נשואים, הם האפוטרופסיים של ילדם במידה שווה ומקבלים את ההחלטות לגביו במשותף. במידה וההורים מתגרשים,  מעמדם נותר שווה וזכות שניהם להכריע בסוגיות כמו: היכן ילדם ילמד, אילו טיפולים רפואיים יקבל במידת הצורך, היכן יגור וכו'. להורה המשמורן אין יתרון בקביעות בקבלת החלטות לגבי הקטין ועליו לשתף את ההורה השני. רק במקרים יוצאי דופן כמו מקרה חרום רפואי, ההורה רשאי לקבל החלטה לבד. במידה ואחד ההורים מונע את השתתפותו של ההורה האחר מלקחת חלק פעיל בקבלת ההחלטות לגבי הילד, ההורה האחר יכול לפנות לבית המשפט שיכריע בסוגיה. גם במקרים בהם יש מחלוקות קשות בין ההורים בנושאים שונים, בית המשפט רשאי להתערב ולהכריע. למשל, מעבר דירה של ההורה המשמורן, צריכים להיות בהסכמת ההורה השני.  במקרים אלה בית המשפט בודק את האפשרות של הקטין להתראות עם ההורה השני, המסגרות החינוכיות בהם ישהה וכו'. ההורה המשמורן רשאי לעבור עיר אולם תוך הקפדה על כך  שהקשר של הילד עם ההורה לא ייפגע.