הולדה בעוולה - האם יש מקרים בהם טוב לו לאדם שלא היה נולד מלכתחילה כיוון שבעצם הולדתו - יכול שיש בה משום עוולה.
הולדה בעוולה עשויה לייצג את תביעת ההורים בגין הנזק של לידתו וגידולו של ילד בעל מום.
תביעת הולדה בעוולה יכולה לייצג גם תביעה של קטין בגין האילוץ לחיות את חייו עם המומים הפיזיים והנפשיים עימם נולד.

כמעט שליש מתביעות רשלנות רפואית שמוגשות בישראל הינן רשלנות רפואית בלידה. ניתן לייחס את המספר הגבוה לכך שרוב הלידות מתרחשות בבתי חולים, לעובדה שפגיעה בתינוק שרק נולד נחשבת לקשה ביותר, או לכך שתביעה על רשלנות רפואית מתיישנת לאחר שבע שנים, ואם התובע הוא הילד בעל המום, באפשרותו להגיש תביעה שבע שנים מיום הפיכתו לבגיר, כלמור עד מלאות לו עשרים וחמש שנים. מלבד זאת, הסכומים שנקבעים לתובע בדרך כלל גבוהים.
כך הורים שלא היו מודעים במשך זמן רב שנזקיו של ילדם נגרמו כתוצאה מרשלנות רפואית במהלך לידתו, יוכלו להגיש את התביעה בשמו גם לאחר זמן רב.

מקרים של רשלנות רפואית בהריון ובלידה:
חוסר מיומנות בביצוע ובקריאת בדיקות אולטרסאונד, קרי אי גילוי מומים.
אי נוכחותו של רופא בזמן המחייב את נוכחותו.
אין הפניות לבדיקות אבחנה או התייחסות שגויה לממצאיהן, קרי אי גילוי מחלות. היום ניתן לגלות מומים רבים ומחלות רבות בבדיקות דם פשוטות בשלבים מוקדמים של ההריון. אלה בדיקות סטנדרטיות ואין סיבה לוותר עליהן.
רשלנות בלידת ואקום או בלידת מלקחיים.
אי ביצוע ניתוח קיסרי במצב בו הדבר הכרחי.

במקרים של רשלנות רפואית, ובמיוחד כשמדובר בלידה של תינוק בעל מום, ישנו קושי גדול להוכיח את הקשר הסיבתי בין הרשלנות לבין הנזק שנגרם לוולד.
כשיוצא העובר לאוויר העולם, הנזק הרפואי כבר אינו ניתן לתיקון משמעותי, אפילו אם ההתרשלות ברורה, לא תמיד אפשרי להוכיח שהיא שגרמה לנזק. בית המשפט העליון קבע, שאפשר לחלק את האחריות על פי ההסתברות. כלומר, אם יש מספר גורמים שאפשר וגרמו את הנזק ואין לדעת מי מהם עשה זאת בפועל, יכול בית המשפט להעניק לתובע אחוז מסוים מתביעתו.

לעתים קרובות בתביעות רשלנות רפואית, מוצאים עצמם התובעים עומדים מול בית המשפט ומנסים להסביר שאפילו שאין תיעוד, הרי שהרופאים לא יידעו אותם לגבי הבדיקות שעשויות לגלות מומים בעובר המומים, ושאם היו יודעים לגביהם, היו בוחרים שלא להביא את העובר לעולם.
חובת תיעוד מהלך הטיפול הרפואי מצויה בסעיף 17 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996. חוק זה, עיגן בחיקוק הלכה פסוקה ענפה, שהונהגה עד אז על ידי בתי המשפט, זמן רב קודם לחקיקתו של אותו חוק. הלכה זו, קבעה את חובתם של רופאים ושל מוסדות רפואיים לבצע רישומים בזמן אמת, ולשומרם לתקופות ארוכות.
בנוסף, התיעוד הרפואי מסייע לרופאים עצמם ללמוד מכל מקרה, כמו גם מטעויות, וכך אולי למנוע כשל נוסף בעתיד.

למרות חוק ההתיישנות הארוך עדיף שלא להמתין עם הגשת התביעה זמן רב מדי שכן ככל שהזמן עובר, עולה הסיכון שהראיות החשובות אשר מרכיבות את התיק, יעלמו מהתיק הרפואי והדבר יקשה על ניהול התביעה.
לכן מומלץ ביותר שהורה שחושד שלילדו נגרם נזק בלידה, יפנה במהרה לייעוץ מול עורך דין מומחה לנושא. הפיצוי הכספי שמגיע במקרה של רשלנות רפואית בלידה, עשוי לעזור בתשלום על הטיפולים הנדרשים, על השיקום ופשוט לעזור במהלך חיי היום יום.

מקור המאמר: http://www.medical-law-il.com/