בשנים האחרונות, ניתוחים להסרת משקפיים הפכו שכיחים יותר ויותר. הפרוצדורה נקראת 'ניתוח תשבורת' בעברית תקינה ולאחריה אין המטופל חייב במשקפיים.
ניתוח התשבורת, או כפי שהוא מוכר בפי בעם – ניתוח לייזר, מסדר בעיות ראייה שונות:
רוחק ראייה
קוצר ראייה
אסטיגמציה (צילינדר)

מדובר בעיניים, אחד האיברים החשובים ביותר, איבר שנדרש לחיי היום יום, וחוסר הצלחה בניתוח עלול להיות הרסני.
למרות הפיתוי הרב להשתחרר מהמשקפיים ו/או מעדשות המגע, יש לזכור סיכונים רבים קיימים בניתוח. 40% מכלל הסובלים מבעיות ראייה לא מתאימים לניתוח.

הסיבוכים הנפוצים ביותר לאחר ניתוחי לייזר הינם:
עיוות של הקרנית (אקטזיה). הקרנית נעשית דקה מדי ומתפתחת בה בליטה בצורה של חרוט (קונוס). לא תמיד אפשר לתקן עיוות זה בעזרת משקפיים או עדשות מגע. לעתים חייבים המטופלים בניתוח.
זיהום. ניתן לטפל בזיהום באנטיביוטיקה, אך אם העין אינה מגיבה לטיפול, יש סיכון לאובדן הראייה.
יובש. טיפול קל יחסית בעזרת דמעות מלאכותיות.

אם כן, כיצד ניתן לצמצם ככל הניתן את הסיכון לפגיעה?
מודעות לבעיות רפואיות קיימות
יידוע הרופא המטפל לגבי הבעיות
איסוף מידע על הניתוחים ועל הסיבוכים האפשריים
ללכת לרופא מומחה בעל תעודות והמלצות
לדבר עם אנשים שכבר עברו את הטיפול
לקבל כמה חוות דעת
קריאה מדוקדקת של טופס ההסכמה והבנתו

מה עושים במקרה של כשלון ניתוחי?
בתי המשפט בארץ מחמירים במיוחד במקרי רשלנות רפואית בניתוחים בחירתיים וסכומי הפיצויים גבוהים מאוד שכן נלקחות בחשבון: פגיעה בהשתכרות עתידית, פגיעה בתפקוד וירידה באיכות החיים.
אם המטופל סובל מ'נזק ראייתי', חובת ההוכחה עוברת אל הרופא או המוסד הרפואי. גם אם אין אפשרות להוכיח רשלנות רפואית, במקרי נזק ראייתי, יפסוק בית המשפט פיצויים בגין הנזק עצמו.

יש כמה עילות לתביעה בגין נזק ראייתי:
המטופל לא היה כשיר לניתוח.
הסכמת המטופל לניתוח נבעה מחוסר מודעות לסיכונים.
התרשלות במהלך הניתוח.
כבכל מקרה של תביעת רשלנות רפואית, על המטופל לאסוף חומר רפואי רב ככל האפשר ולהתייעץ עם רופא עיניים מומחה.

מקור המאמר: http://www.medical-law-il.com/