| מהו פרוק שיתוף |
| פורסם ב דצמבר 28, 2009, 11:44 amהכותב : מהו פרוק שיתוף |
|
|
| פירוק שיתוף הנכס העיקרי של בני הזוג הוא לרוב דירת המגורים של התא המשפחתי. לחלק ניכר מהזוגות הנשואים בארץ דירת מגורים השייכת לשני הצדדים, ורשומה על שמם בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) במנהל או בחברה משכנת. ברגע שבני זוג עומדים בפני גירושין, ביוזמת אחד מהם או ברצון שניהם, מתעוררת השאלה מה ייעשה בדירת המגורים שלהם. בני זוג המגיעים להסכם יכולים להחליט כי הדירה תימכר מייד או בזמן נדחה שבו הילדים יגדלו מעט. ישנם מצבים בהם אחד מבני הזוג מוותר על חלקו בדירת המגורים לטובת בן הזוג השני, כלומר "קונה את חרותו" בכסף מלא. באם לאחד מבני הזוג מחכה בן זוג חדש המפעיל עליו לחצים כבדים יכול להיווצר מצב בו כדי לקבל את הגט הוא יהיה מוכן לוותר על חלקו ברכוש המשותף ולהעביר את הזכויות בדירה על שם בן הזוג האחר. זהו אחד המקרים. בדרך כלל אין נטיה לויתורים כל כך גורפים אך קיימים מקרים גם כאלו. כאשר אין הסכם ואחד הצדדים רוצה לכפות פירוק וגירושין הוא עותר לבית המשפט ומגיש תביעה לפירוק שיתוף, מה שאומר תביעה למכירת הנכס וחלוקת המחיר שתערך בין שני הצדדים. על פי סעיף 37 לחוק המקרקעין: "כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף". כלומר, כל אדם שהינו בעלים של מקרקעין בשותפות עם אחר, יכול ורשאי בכל עת, לפנות לבית המשפט ולדרוש את מכירתו של הנכס. ההסתייגות היחידה שיכולה להישמע מבן הזוג השני היא החובה להבטיח את מדור הילדים המעוגנת בסעיף 40 א' לחוק המקרקעין. לבית המשפט סמכות לקבוע כי חלק ממחיר הדירה יישמר בנאמנות אצל צד שלישי על מנת להבטיח את מדורם של הילדים, או לדחות את המכירה למשך מספר שנים בהתקיים תנאים מסוימים אולם בית משפט אינו יכול לשלול מאדם את זכות הקניין שלו, ואינו יכול למנוע ממנו לממש את רכושו ולמכור את דירתו. לרוב דירת המגורים נמכרת חרף התנגדותו של אחד מבני הזוג והדבר מאפשר לצד המעוניין להתגרש להפעיל לחץ משמעותי על הצד המסרב, שכן מכירת דירת המגורים הינה צעד מוחשי, המערער את היציבות (היחסית, אמנם) ממנה נהנתה המשפחה עד כה. תביעה כזו הינה קטליזאטור המביאה את בני הזוג לנהל מו"מ לצורך חתימה על הסכם גירושין. יחד עם זאת יש להדגיש, כי לבית המשפט לענייני משפחה ראייה כוללת וכוללנית ושאיפתו לאזן את כל הרכוש של בני הזוג ולהביא אותם לגירושין מוסכמים. המשמעות של תפיסה זו הינה כי אם לבני הזוג יש רכוש נוסף, בין אם הוא רשום על שם אחד מבני הזוג ובין אם הוא רשום על שם שניהם - בית המשפט יורה על איזון כלל הרכוש, ולא יקבע כי יש למכור את דירת המגורים בלא כל קשר לרכוש המשותף. הקביעה בדבר מכירת הדירה המשותפת לא תהיה מנותקת מהתייחסות לכלל הרכוש האחר. |
|
|
|
