| קנין רוחני |
| פורסם ב דצמבר 23, 2009, 2:42 pmהכותב : קניין רוחני |
|
|
| קניין רוחניצמד המלים "קנין רוחני" , הלקוח מתחום המשפט, צבר תהודה ניכרת בשנים האחרונות, עד שסביר להניח כי מעטים האנשים הפועלים במגזר העיסקי שלא נתקלו במונח זה. מאחרי המלים קניין רוחני עומד עולם שלם של זכויות. ביניהן נציין את סימן המסחר. באמצעות רישום סימן מסחר יכול בעל מותג להגן על המותג ולמנוע מאחרים להשתמש במותג זה. נציין גם את זכות היוצרים ? שהיא זכותו הקניינית של מחבר יצירה אומנותית, ספרותית, מוסיקלית ועוד. לא נשכח לציין גם את המדגם והפטנט.מאחורי דברים אלו הרעיון הוא כמו שלאדם קיים קניין פיזי, כך יתכן שלאדם יהיה קניין רוחני ? זכויות בלתי מוחשיות שהן שלו.שימוש בסימן מסחר של אחר ללא רשות מקנה לבעליו של הסימן מגוון צעדים משפטיים כנגד המפר: החל ממניעת שיווק המוצר המפר, השמדת המוצר המפר, וקבלת פיצויים בגין ההפרה ? הכל על פי החלטת בית המשפט כמובן. בתי המשפט אינן מהססים לתת החלטות לטובתו של בעל סימן המסחר ולהוציא צווים מתאימים. במקרים מסוימים, יבוא ושיווק של טובין המפרים סימן מסחר הם עבירה פלילית, שעונשה המקסימאלי יכול להגיע לשלוש שנות מאסר.בכל הנוגע לסימני מסחר היבוא הוא החזית המרכזית. החל מתחילת שנות התשעים הנהיגה מדינת ישראל את מדיניות החשיפה ליבוא, שבאה לידי ביטוי בהפחתה הדרגתית ומשמעותית של שיעורי המכס על טובין מיובאים, בד בב עם הגמשה ניכרת של דרישות רגולטריות כיום נהנה הצרכן הישראלי משפע של מוצרים מיובאים המגיעים במחירים תחרותיים ביותר. עם הגדילה ביבוא לישראל החריפה התופעה של פגיעה בסימני מסחר, וכמות גדולה והולכת של טובין מיובאים (בעיקר מהמזרח) נחשדה כמפרה סימני מסחר. בעקבות הצטרפותה של מדינת ישראל לארגון הסחר העולמי, ןהחתימהעל הסכם הטריפס הדן בהגנה על קניין רוחני, הוקשחה האכיפה. בשנת 1999 תוקנה פקודת המכס, והכניסה את רשות המכס כשחקן עיקרי בעניין. החוק מאפשר לרשות המכס, לאחר שבין בעל סימן המסחר לבין היבואן. כדי שרשות המכס תעכב את הטובין נדרש בעל הסימן להבטיח ערבויות מתאימות ולהגיש תביעה משפטית כנגד היבואן. בנוסף, במקרים של הפרה בוטה ו/או במשלוחים קטנים, מעכבת רשות המכס את הטובין מיוזמתה ו"מזמינה" את היבואן להגיש תביעה כנגדה, גם אם בעל הזכויות נותר אדיש. מדיניות אכיפה זאת, שיש לה הצדקה ברורה ותועלת רבה, עלולה ליצור התנגשות במקרים של יבוא מקביל. ככלל, ההלכה המושרשת במשפט הישראלי הינה כי יבוא מקביל של מותגים (דהיינו שיבואן, שאינו היבואן הבלעדי, מייבא מותג מקורי באמצעות ספק ממדינת ביניים) הינו מותר, ואף מביא לרווחת הצרכן. הטעם לכך הוא שלא שנעשה שימוש שלא כדין בסימן המסחר, שכן מדובר ביבוא של מוצר מקורי,אשר נמכר על ידי היצרן לספק במדינת הביניים, וברגע שהיצרן מכר את המוצר הוא יצא מהתמונה ואינו יכול למנוע את שיווקו הלאה. קיימים סייגים רבים לביצוע יבוא מקביל, אך, כאמור, ההלכה העקרוניתהינה שיבוא מקביל ? מותר. |
|
|
|
