פסיקה – קניין רוחני בנושא מקוריות והעתקה

פסיקה- קניין רוחני – ע"א 8117/03 ענבר איתן נ' ד"ר אסף יעקב

לשאלות בנוגע לאמור, ולשיח בכלל, ניתן לפנות לפורום קניין רוחני באתר הפורומים המשפטיים.

פסק דין זה עוסק במקרה בו סטודנט אשר למד בסוף שנות ה-90 משפטים ב"מרכז הבינתחומי הרצלייה" ומהלך התואר השתתף בין היתר בקורס בתחום "דיני נזיקין" אשר נלמד על-ידי ד"ר אסף יעקב . מספר שנים לאחר שהסטודנט סיים את הקורס ואת לימודיו הוציא לאור ספר בשם "דיני נזיקין- בראי ההלכה הפסוקה" וכאשר ספר זה התגלגל לידיו של ד"ר אסף יעקב כאמור מרצו לשעבר , נתגלה כי חלקו הגדול מועתק מהרצאותיו עת העביר אותם לפני מספר שנים לאותו סטודנט.

לאור זאת, המרצה תבע את הסטודנט וטען כי פרסום הספר האמור מהווה הפרה של זכויות היוצרים בהרצאותיו בקורס ואף טען כי הרצאותיו הן מובנות ומקוריות והינם פרי יצירתו ומאמצו וכי תוכן ההרצאות כללו תזות מקוריות ויהודיות אותם נהג ללמד במהלך הרצאותיו שהעביר ומשכך תוכן זה הינו בבעלותו ומשהועתקו על-ידי אותו סטודנט מדובר בהפרת זכות יוצרים.

האם תוכן הרצאותיו של מרצה הינם בגדר זכות יוצרים ?

בית המשפט העליון דן ראשית בשאלה האם הרצאותיו של התובע קרי, המרצה היא יצירה המקנה זכויות יוצרים כלומר, האם למעשה תוכן ההרצאה אותה נהג ללמד אותו מרצה במוסד האקדמי הינו בגדר רכושו ובבעלותו ועל כך השיב בית המשפט בחיוב לאור הוראות הדין וזאת חרף טענותיו של הסטודנט שטען כי הרצאותיו של המרצה אינן מוגנות תחת חוק זכויות היוצרים וזאת משום שנישאו בעל-פה ובכך לא מילאו את דרישות חוק זכויות היוצרים.
בית המשפט נמנע מלדון בשאלת דרישת הכתב במקרה זה והשאיר את השאלה זו בצריך עיון ואולם הוסיף כי במקרה דנן לא חלה שאלה זו שכן, הרצאותיו של המרצה כן נכתבו על-ידי אותו סטודנט.

מהם שיקולי בית המשפט לקבוע כי אכן הייתה הפרת זכויות יוצרים?

בית המשפט העמיק חקר באופן ובחן האם הפרת זכות היוצרים נעשתה ללא הסכמת בעל זכות היוצרים , ואת אופן הנגישות של מפר זכות היוצרים לאותה יצירה קרי, את נגישות הסטודנט להרצאותיו של המרצה ולדמיון בין הספר שפורסם על-ידי הסטודנט לבין הרצאותיו של המרצה.

המסקנה במקרה הנ"ל הובילה את בית המשפט כי אכן מדובר בהפרת זכויות יוצרים.

בית המשפט קבע כי לסטודנט היה נגישות ברורה עת היה סטודנט של אותו מרצה והגיע להרצאותיו(כלומר ל"יצירותיו"), ואף ערך השוואה בין תוכן הספר של אותו סטודנט לתוכן ההרצאות וגילה כי ישנו דמיון גדול מאוד ועל כן , בהיעדר הסכמת המרצה להעתקה זו, תוצאות מעשה הסטודנט הינה הפרת זכות היוצרים .

בנוסף לכך, בית המשפט פירט את אופן האיזון שהינו עושה בבואו לבחון בין חופש הפעולה של אותו סטודנט לבין זכות היוצרים של אותו מרצה וציין כי יש לבחון במערכת יחסים שכזו באם ההרצאה הינה מקורית ופרי יצירתו ומחשבתו של אותו מרצה ובאם הסטודנט העתיק ביטוי ספציפי של אותה הרצאה ולא רק רעיון שכן, רעיונות אינם מוגנים בחוק זכויות היוצרים. כמו כן, ציין בית המשפט בהקשר זה כי באם סטודנט עושה שימוש בתוכן ההרצאה לצורך לימודי עצמי או מחקרי יכול הדבר לחסות תחת הגנת השימוש ההוגן , דהיינו הדבר באופן זה לא יכנס בגדר הפרת זכות היוצרים. נראה כי התוצאה היתה דומה לו היה מפרסם את הדברים ברשת האינטרנט ואז היה נכנס העניין בגדר הפרת זכויות יוצרים באינטרנט.

מקור המאמר: http://www.reader.co.il/article/49352/פסיקה-–-קניין-רוחני-בנושא-מקוריות-והעתקה