אלימות מילולית

תקיפה מילולית כשווה לתקיפה פיזית.

מתוך פסק הדין של כב' השופטת נועה גרוסמן ומובאות מדבריה 22/6/2003 בהיותה שופטת בית משפט השלום בתל אביב

יונתן יובל ,"אלימות מילולית" ,פלילים, משפט ואלימות 2001 כתב:

"כאשר פעולות היגד גורמות באופן אופייני לתוצא אלים בתודעת הקורבן, הן אלימות לכל דבר. זאת לא בהשוואתן לאלימות פיזית, אלא בשל התקיימות המבחן הסיבתי, הבוחן את הקשר בין פעולה לביצועיות שלה, ואינו מבחין בין פעולות פיזיות למילוליות. הדיבור המטפורי לא רק שאינו מעמעם את טבעה האמיתי כביכול של אלימות - הפיזיות שלה- אלא מאפשר לנו לדבר על קטיגוריה חדשה ואמיתית לא פחות של פעולות, דהיינו, דיבור אלים".

עוד נאמר שם בעמ' 272:

"כיצורים חברתיים, הפגיעות הנגרמות לנו נתפסות בהמשגתם החברתית האינטרסובייקטיבית, לא בהגבלתם להיבטים הפיזים שלהם. לכן, פעולות מילוליות אינן צריכות להיבחן בלשון בלבד, אלא כפעולות ביצועיות שיש להן השפעה על העולם החברתי והמנטלי. דיבור הינו עשייה לא פחות מאשר הנפת יד או דקירה בסכין. כבני אדם אנו חיים בעולם חברתי, רווי שפה ומטפורות. האלימות שיכולה לנבוע מהן, אף אם היא שונה במופיעה, אינה ממשית פחות מאלימות פיזית. סבל קורבנותיה הינו ממשי, ולפיכך מושא ראוי להסדרה חברתית ומשפטית דומה גם בהיעדר היבטים פיזיים מובהקים".

כאמור תקיפה מילולית אינה פחותה מתקיפה פיזית, ותוצאתה- לא פחות קשה וכואבת.

דברי כב' הנשיא הש' מ. שמגר - דנ"א 4811/93 - "סלע" חברה לביטוח בע"מ נ' יעקב שלו .תק-על 93(3), 1327:

"אלימות" אינה רק הנחתה של מכה. זעקת אימים המכוונת לעבר אדם הגורמת לבריחתו בבהלה, או לנסיגתו וקפיצתו בפחד מבעד החלון - אף היא בגדר אלימות. במילים אחרות, כפי שגרם מוות איננו חייב לנבוע ממגע פיזי כפשוטו בין הגורם האלים לקורבנו, אלא יכול לנבוע מהבהלתו של אדם הגורמת לו לשבץ, כך גם אלימות בהקשר אחר - יכול שתתבטא בהשמעת קולות או דברים שתוצאתם פגיעה רעה בקורבנו של המעשה. יתרה מזאת, אינני שולל את המסקנה כי היסוד "הפיזי" באלימות אשר אחריו תרה העותרת, יכול ויתבטא בקולו של הגורם האלים או המאיים, או בנוסח הדברים המושמע, באותה מידה בה הוא יכול להתבטא במכת-יד. אולם, הרחבת המשמעות של התיבה "פיזי" איננה דרושה לצורך ענייננו כי "האלימות" כשלעצמה, צורות שונות לה והמגע הפיזי הוא רק אחת מהן.

על כן, אינני סבור כי הביטוי "אלימות מילולית" הוא רק מטפורה; אני רואה בו ביטוי לשוני הנובע מהרחבת התודעה והתובנה האנושיים. למדנו שמילים יכולות להיות אלימות כמדקרות חרב. משמע, יתכן ובעבר ראו את הביטוי שבפנינו בצורתו הפשטנית, אך זו עת רבה שלמדו להכיר בכך כי גם הלשון יכולה לשמש נשקה של האלימות".

"האם הדיבור העברי "אלימות" משתרע אך ורק על שימוש בכוח פיסי? לדעתי, כך אמרה השופטת נועה גרוסמן בפסק דינה התשובה על שאלה זו היא בשלילה. אמת, המובן הטבעי והרגיל של הדיבור "אלימות" מצביע על שימוש בכוח. אך אין זה המובן היחיד.

בלשון העברית משמש הדיבור "אלימות" לציון התנהגות תקיפה ובוטה גם אם אינה כרוכה בשימוש בכוח פיזי. על כן אנו מדברים על "אלימות רוחנית" בין בני זוג תוך שאנו מציינים כי "יש שאלימות 'רוחנית' קשה היא מאלימות פיזית" (השופט אלון בע"א 458/79 ניר נ. ניר, פ"ד לה(526 ,518 (1; ראה גם 352/82 איזסק נ. איזסק, פ"ד לט(190 ,186 (1; ע"א 523/84 רוזן נ. רוזן (לא פורסם)). בדומה, אנו מדברים על "אלימות נפשית" בהקשר לקבילותן של הודאות שהושגו שלא כדין (ראה ע"פ 115/82 מועדי נ. מדינת ישראל, פ"ד לח(262 ,197 (1). ברוח זו, אנו משתמשים לעתים קרובות בדיבור "אלימות מילולית". ביטוי זה מופיע לא פעם בפסקי-דין של בית-משפט זה (ראה ע"א 594/86 שהרבני נ. שהרבני (לא פורסם); ע"א 3236/90 פלונים נ. היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מה(460 (3, 464). הוא מקובל בספרות המשפטית (ראה זמיר, "חרות הביטוי כנגד לשון הרע ואלימות מילולית", ספר זוסמן 149, (תשמ"ד)).

מסקנתי ( א.ז.) תקיפה מילולית תכנס במקרים רבים תחת הגדרת איסור לשון הרע.

מקור המאמר: http://www.reader.co.il/article/50304/אלימות-מילולית