אחריות למוצרים פגומים

החוק בישראל מטיל אחריות מיוחדת ומוגברת על יצרנים ויבואנים, אשר המוצרים שלהם גרמו לנזק גוף – שימו לב: לא נזק לרכוש, רק לגוף - כתוצאה מפגם במוצר.
מדובר בחוק מיוחד וספציפי (חוק האחריות למוצרים פגומים), אשר נועד להוסיף על פקודת הנזיקין ומטרתו להרתיע יצרנים ויבואנים מליצר ומלשווק מוצרים שלא עברו את כל בדיקות הבטיחות והתקנים וכן לקצר את התהליכים והקשיים של מי שנפגע, בהוכחת נזקיו מול האחראי למוצר.

אם בפקודת הנזיקין העיקרון המרכזי הוא של רשלנות, כלומר, האחריות על המזיק תוטל רק אם תוכח רשלנותו, הרי שכאן, כאשר מדובר בנזק גוף, שנגרם כתוצאה מפגם במוצר, האחריות של המזיק תהיה מוחלטת. במילים אחרות: אפילו אם המזיק (היבואן או היצרן) לא התרשל ואפילו אם לא היה אשם מצידו, הוא יאלץ לשאת באחריות לנזק. עצם הנזק שנגרם כתוצאה מפגם במוצר מטיל את האחריות על היצרן או היבואן או הספק של המוצר. זה כמובן הבדל חשוב מאוד, שמקל מאוד על הנפגע בהוכחת תביעתו.

מהו מוצר פגום?

נקדים ונאמר, שמוצר בהקשר הזה כולל גם את אריזתו של המוצר. כמו כן המונח "מוצר" בהקשר שלנו הוא רחב מאוד ואינו רק מטלטלין אלא למשל גם בניינים או מחוברים לקרקע.



מוצר הוא פגום אם:

1. מחמת ליקוי בו הוא עלול לגרום נזק גוף.

2. בנסיבות העניין נדרשות אזהרות או הוראות טיפול ושימוש מטעמי בטיחות והן לא ניתנו או שהן לא מתאימות בהתחשב בסכנה הכרוכה במוצר.
החוק גם קובע חזקה (הנחה), שהמוצר היה פגום אם נסיבות המקרה שקרה מתיישבות יותר עם המסקנה שהמוצר היה פגום מאשר עם המסקנה שהמוצר היה תקין והנפגע במחדלו גרם לנזק. חזקה זו באה כדי להקל עוד יותר בנטל ההוכחה שרובץ על כתפיו של הנפגע.

מי שמצליח להיכנס למסגרת החוק הזה בהחלט זוכה לתביעת נזיקין קלה ומהירה מהרגיל.

מהו נזק גוף?

כפי שאמרנו, החוק מטפל רק בנזק לגוף ולא לרכוש. בנזק גוף מדובר במוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי, שכלי.

האם היצרן יכול להתגונן?

החוק מאפשר ליצרן להתגונן אך מגביל אותו מאוד.
היצרן צריך להוכיח שהפגם במוצר, שגרם לנזק, נוצר אחרי שהמוצר יצא משליטת היצרן.
יצרנים צריכים להוכיח שביצעו בדיקות תקינות סבירות למוצרים שלהם.
הגנה נוספת ליצרן תהיה, למשל, אם יוכח שהנפגע עצמו ידע על הפגם במוצר ועל הסיכון הכרוך בו וחשף עצמו מרצונו לסיכון זה. נדגיש, שאם הנפגע מתחת לגיל 12 הגנה זו – לפיה הנפגע עצמו ידע על הפגם - אינה מתקיימת וברור כמובן מדוע.
כך למשל נתקלתי בעבר בתיק, בו ילדה כבת 10 נפגעה קשה מכוויות, לאחר שתחפושת הפורים שלה עלתה באש. התחפושת היתה מאוד דליקה ובזמנו היו פחות הגבלות בתחום זה. זוהי דוגמא למוצר תמים למראה, שהפך למסוכן עקב כך, שלא נעשו בו בדיקות בטיחות מספיקות.
ברור, שההקפדה על בדיקות ותקנים היא מחמירה במיוחד במוצרים המיועדים לגיל הרך. אזהרות נפוצות כגון "לא לשימוש מתחת לגיל שלוש" וכד' הן חלק מהמודעות הגוברת מצד יצרנים ויבואנים לאחריותם למוצרים שהם משווקים.

להבדיל מפקודת הנזיקין, כאן לא תהיה הגנה ליצרן במקרה שהתרשלות הנפגע תרמה לגרימת הנזק. אם בתחום הנזיקין הכללי יפחיתו מהפיצויים שנדרש מזיק לשלם לנפגע, במקרה שהנפגע תרם ברשלנותו לנזק, הרי שכאן המצב שונה ורק כאשר הנפגע נהג בהתרשלות חמורה רשאי בית משפט להפחית את סכום הפיצויים בגין הנזק שנגרם לו.

החוק גם קבע תקופת התיישנות קצרה יחסית של 3 שנים לצורך הגשת תביעה וזאת בהבדל מתקופת ההתיישנות של 7 שנים בתביעת נזיקין רגילה.
החוק אוסר על יצרנים לרשום התניות על אחריותם על פי חוק זה.

בפסק דין מעניין נקבע כי גם מי שרכש מוצר פגום מחו"ל יכול לתבוע את היצרן בישראל ולא צריך לטרטר את עצמו לתבוע את היצרן בחו"ל. במקרה זה דובר על מיכל אוויר לצלילת עומק אשר התפוצץ וגרם לנזק גוף למי שרכש אותו.
נקבע, שיש לאפשר לצרכן שנפגע עקב מוצר פגום לתבוע את היצרן גם במדינה בה הופץ המוצר הפגום. כך למשל יהיה חייב נניח יצרן צרפתי להתגונן בישראל אם הנזק ארע בישראל וזאת משום שהמוצר שווק מחוץ לצרפת ולא היה מיועד לשוק הצרפתי בלבד.
כך הפכו זכויות הצרכן גם לזכויות ברמה הבינלאומית והגלובלית.

עו"ד עפר שחל משרד עורכי דין שחל את האזרחי רח' בן זכאי 6 ת"א 65203 טל. 035666886 פקס.. 035662555 ofer@sh-ez.com www.sh-ez.com

מקור המאמר: http://www.reader.co.il/article/3541/אחריות-למוצרים-פגומים