ישיבות נפרדות בהליך גישורמאת: חזקיהו חנימוב, טוען רבני ומגשר מוסמך
פגישות נפרדות בהליך גישור בהליך הגישור משתתפים הצדדים בעצמם. תחילה המגשר מסביר לצדדים על ההליך ועל כללי הגישור והצדדים חותמים על ההסכם. לאחר מכן, כל צד מסביר בתורו את נושא המחלוקת מנקודת מבטו על מנת ליצור תמונת מצב שתהיה מובנת לכול. בסיום הפגישה המגשר משקף ומסכם את דברי הצדדים. בשלב הבא המגשר נפגש בנפרד עם כל אחד מהצדדים. קיום ישיבות נפרדות בהליך גישור מטרתו לסייע לצדדים ליישב את הסכסוך. לעתים הסכסוך בין הצדדים קשה מאוד, ואינם יכולים לתקשר איש עם רעהו. עקב חוסר האֵמון ביניהם, כל אחד מתייחס בחשדנות לעמיתו, והישיבה הנפרדת מאפשרת להם להתבטא באופן חופשי באוזני המגשר, ולהביע את רגשותיהם באווירה רגועה, נינוחה ובלתי מאיימת, בלי חשש שיגיעו הדברים לצד השני בלא הסכמתם או ידיעתם. המגשר יכול לנהל את התקשורת בין הצדדים ולתרגם את המידע שקיבל בכל אחת מהפגישות הנפרדות שקיים לשפה 'נייטרלית' ('הגדרה מחודשת'), תוך הדגשת נקודות העשויות להביא לסיום הסכסוך. במאמר זה אעמוד על הצורך בפגישות נפרדות מן המקורות: המשנה אומרת: אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא. ואלו הן: כיבוד אב ואם, וגמילות חסדים... והבאת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו. ר' ישראל ליפשיץ בפירושו למשנה, "תפארת ישראל" עמד על ההבדל בין "הבאת שלום", לבין "עשיית שלום". "הבאת שלום" - אפילו אין שניהם רוצים, אפילו הכי [כך] יטריח את עצמו לפתותם לתווך השלום ביניהם. ומזה הטעם, לא אמר התנא 'לעשות שלום', רק 'הבאת שלום'. דהיינו, להביא עצות מרחוק להכריחם בדבריו הרכים להביא שלום ביניהם". סמל ל"הבאת שלום" הוא אהרן הכהן, שנאמר עליו במשנה (אבות א, יב). שהיה "אוהב שלום ורודף שלום". התלמוד (סנהדרין ו:). משווה בין משה, אבי הדיינים, לבין אהרן, המשמש סמל למגשרים המבקשים ליישב סכסוכים מחוץ לבית הדין: "משה היה אומר: יקוב הדין את ההר. אבל אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, ומשים שלום בין אדם לחברו, שנאמר: 'תורת אמת היתה בפיהו, ועַולה לא נמצא בשפתיו, בשלום ובמישור הלך אתי' (מלאכי ב, ו)" ופירש רש"י: "כיוון שהיה שומע מחלוקת ביניהם, קודם שיבואו לפניו לדין, היה רודף אחריהן ומטיל שלום ביניהן". הוי אומר: אהרן היה נפגש עם הצדדים לפני הדיון המשפטי אצל משה רבנו ומבקש למנוע מהם את הכאב והסבל המלווים את ההליך המשפטי. יסוד פעולת אהרן היה התפיסה שהצדק בהסכמה ראוי יותר ואף נכון ממימוש הצדק המשפטי. תיאור מלבב של אהרן, אוהב השלום ורודפו, בא במדרש: "אוהב שלום" כיצד?... שני בני אדם שעשו מריבה זה עם זה. הלך אהרן וישב אצל אחד מהם. אמר לו: בני, ראה חברך מהו עושה: מטרף את לבו וקורע את בגדיו [מרוב צער על הריב]. אומר: אוי לי, היאך אשא את עיני ואראה את חברי? בושתי הימנו [מתבייש אני ממנו], שאני הוא שסרחתי עליו. הוא [אהרן] יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו. והולך אהרן ויושב אצל האחר, ואומר לו: בני, ראה חברך מהו עושה: מטרף את לבו וקורע את בגדיו. אומר: אוי לי, היאך אשא את עיני ואראה את חברי? בושתי הימנו [מתבייש אני ממנו], שאני הוא שסרחתי עליו. הוא [אהרן] יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו. וכשנפגשו [שני היריבים] זה בזה, גפפו ונשקו זה לזה. לכך נאמר: 'ויבכו את אהרן שלושים יום כל בית ישראל' (במדבר כ, כט). במקרה המתואר במדרש, בחר אהרן להבליט בהגדרה המחודשת את צערו של ה'אחר', כדי לפתוח פתח לשיכוך המתח ועידוד ההידברות בין הצדדים. ראויים הם דברי המשנה במסכת אבות (א יב'). הלל אומר , הוי מתלמידיו של אהרן. אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. פרטים אודות מחבר המאמר:
חזקיהו חנימוב הינו מגשר מוסמך וטוען רבני עתיר ניסיון בהליכים המנחים את שיקול דעתם של הדיינים בתיקים מורכבים. בנושאי: שווי דמי הכתובה, אחזקת הילדים, הסדרי ראיה, דמי מזונות ומדור,צווי הגנה, עילה לגט והסכמי גירושין. ליעוץ משפטי ויצוג הולם: 0525320812 (חזקיהו) לימי עיון והרצאות: 0525119011 (שרה) מקור המאמר: http://www.reader.co.il/article/45779/ישיבות-נפרדות-בהליך-גישור | 
