<rss xmlns:media="http://search.yahoo.com/mrss/" xmlns:feedburner="http://rssnamespace.org/feedburner/ext/1.0" version="2.0">
<channel>
<title>מאמרים נבחרים</title>
<link>http://www.articles-law.org/</link>
<description>מאמרים נבחרים</description>
<lastBuildDate>2012-02-08</lastBuildDate>
<item>
<title>צו ירושה</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/310/צו-ירושה</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/310/צו-ירושה</guid>
<pubDate>2011-11-07</pubDate>
<description>כאשר אדם לא הותיר צוואה, אופן חלוקת העיזבון מתנהל לפי דיני הירושה הקובעים את אופן החלוקה. דיני הירושה נקבעו בשנת 1965 כדי להסדיר את העיזבון על ידי צו ירושה.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/310/צו-ירושה" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/310/צו-ירושה" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>פשיטת רגל</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/309/פשיטת-רגל</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/309/פשיטת-רגל</guid>
<pubDate>2011-11-07</pubDate>
<description>קוראים עליהם לפעמים במוספים הכלכליים. אנשי עסקים ידועים ומבוססים כמו גם אנשי עסקים שרק פתחו את העסק שנה קודם, מפסידים כסף רב, ושוקלים להכריז פשיטת רגל.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/309/פשיטת-רגל" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/309/פשיטת-רגל" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>טיפים לרכישת מקרקעין</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/308/טיפים-לרכישת-מקרקעין</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/308/טיפים-לרכישת-מקרקעין</guid>
<pubDate>2011-11-07</pubDate>
<description>קניית נכס הינה מורכבת וגוזלת כוחות , זמן ומשאבים רבים. בכל עסקה של נדל"ן יש לנקוט במשנה זהירות. לאחר שמצאתם את דירת חלומותיכם הקפידו לערוך את הקנייה רק בליווי של עורך דין המתמחה במקרקעין.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/308/טיפים-לרכישת-מקרקעין" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/308/טיפים-לרכישת-מקרקעין" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>הסברי ם על מיסוי נדל"ן</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/307/הסברי-ם-על-מיסוי-נדל"ן</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/307/הסברי-ם-על-מיסוי-נדל"ן</guid>
<pubDate>2011-11-07</pubDate>
<description>רכישה ומכירת דירה או מגרש היא עסק מורכב וסבוך הדורש זמן, השקעה , ממון וידע משפטי בסיסי. בעת קניית או מכירת מקרקעין מתוודעים למושגים כמו: מס מכירה, דמי הסכמה, מס שבח ועוד. המיסים הרבים הכרוכים בעסקאות נדל"ן מהווים סכום נכבד שיש לקחת בחשבון.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/307/הסברי-ם-על-מיסוי-נדל"ן" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/307/הסברי-ם-על-מיסוי-נדל"ן" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>משמורת על הילדים במסגרת הסכם גירושין</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/305/משמורת-על-הילדים-במסגרת-הסכם-גירושין</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/305/משמורת-על-הילדים-במסגרת-הסכם-גירושין</guid>
<pubDate>2011-11-07</pubDate>
<description>תהליך הגירושין הוא מורכב, כאוב ויכול להוביל לחיכוכים  ומריבות. בדרך כלל מעורבים ילדים בתהליך שיכולים להיפגע . כדי שהגירושין יתבצעו במהירות, ביעילות וללא בעיות חובה לפנות אל עורך דין המתמחה בתחום של דיני משפחה.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/305/משמורת-על-הילדים-במסגרת-הסכם-גירושין" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/305/משמורת-על-הילדים-במסגרת-הסכם-גירושין" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>מזונות ילדים</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/304/מזונות-ילדים</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/304/מזונות-ילדים</guid>
<pubDate>2011-11-07</pubDate>
<description>כשזוג מחליט להיפרד, אין זה אומר שהם נפרדים גם מהילדים שלהם. למעשה, החובה שלהם כלפי צאצאיהם רק גוברת.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/304/מזונות-ילדים" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/304/מזונות-ילדים" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>חוק זכויות יוצרים &ndash; מה חדש?</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/303/חוק-זכויות-יוצרים-–-מה-חדש?</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/303/חוק-זכויות-יוצרים-–-מה-חדש?</guid>
<pubDate>2011-11-07</pubDate>
<description>כבר שנים רבות קיימת בישראל הגנה על זכויות היוצרים אך כמובן כי המורכבות של הקניין הרוחני רק הלכה והסתבכה בחלוף השנים. בשנת 2007 נחקק בישראל חוק זכות יוצרים חדש חוק זה שהחליף את החוק הישן אשר חקיקתו הייתה בשנת 1911.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/303/חוק-זכויות-יוצרים-–-מה-חדש?" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/303/חוק-זכויות-יוצרים-–-מה-חדש?" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>מידע על הסכם ממון</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/302/מידע-על-הסכם-ממון</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/302/מידע-על-הסכם-ממון</guid>
<pubDate>2011-11-07</pubDate>
<description>זוגות רבים חותמים על  הסכמי ממון לפני ובמהלך הנישואין כדי שיוכלו לחלק את רכושם לפי ראות עיניהם. ההסכם מספק לבני הזוג שקט נפשי וחוסך להם מריבות מכוערות על כסף ורכוש התובעות מהן אנרגיות ופוגעות בהם ובילידיהם.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/302/מידע-על-הסכם-ממון" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/302/מידע-על-הסכם-ממון" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>זכויות עובדים</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/300/זכויות-עובדים</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/300/זכויות-עובדים</guid>
<pubDate>2011-11-07</pubDate>
<description>כל אדם עובד הוא בעל זכויות בסיסיות במקום עבודתו. זכויות העובדים כוללות:שכר מינימום, ימי מחלה, פיצויי פיטורים ועוד. בהמשך פרוט של חלק מהזכויות האלה.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/300/זכויות-עובדים" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/300/זכויות-עובדים" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>הדרך הנכונה לרכוש מקרקעין</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/298/הדרך-הנכונה-לרכוש-מקרקעין</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/298/הדרך-הנכונה-לרכוש-מקרקעין</guid>
<pubDate>2011-11-07</pubDate>
<description>רכישת מקרקעין היא עסקה גדולה הכרוכה בבירוקרטיה רבה, השקעה של מאמץ והרבה כסף. כשרוכשים מקרקעין בין  אם מדובר במגרש, בית פרטי, דירה בבית משותף או חנות, צריך לפעול בצורה שקולה וזהירה.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/298/הדרך-הנכונה-לרכוש-מקרקעין" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/298/הדרך-הנכונה-לרכוש-מקרקעין" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>החוקים החלים על אפוטרופסיים</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/297/החוקים-החלים-על-אפוטרופסיים</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/297/החוקים-החלים-על-אפוטרופסיים</guid>
<pubDate>2011-11-07</pubDate>
<description>חוק האפוטרופסות משנת 1962 קבע כי הורי הקטין הם האפוטרופסיים הטבעיים שלו ועליהם לדאוג לכל צרכיו כולל לימודים, הכשרה לעבודה, שמירה וניהול נכסיו.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/297/החוקים-החלים-על-אפוטרופסיים" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/297/החוקים-החלים-על-אפוטרופסיים" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>הקשר בין צוואות להסכמי ממון</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/296/הקשר-בין-צוואות-להסכמי-ממון</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/296/הקשר-בין-צוואות-להסכמי-ממון</guid>
<pubDate>2011-11-07</pubDate>
<description>על פי החוק משנת 1973, שנכון לגבי בני זוג שהתחתנו  לאחר 1.1.74, כאשר בני זוג נפרדים או מתגרשים,   מסתיימים הנישואים, הנכסים אותם צברו במשותף מתחלקים שווה בשווה בין בני הזוג.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/296/הקשר-בין-צוואות-להסכמי-ממון" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/296/הקשר-בין-צוואות-להסכמי-ממון" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>אימוץ ילדים ממדינות זרות</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/295/אימוץ-ילדים-ממדינות-זרות</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/295/אימוץ-ילדים-ממדינות-זרות</guid>
<pubDate>2011-11-07</pubDate>
<description>בני  זוג רבים שלא נכנסים להריון פונים למוצא של אימוץ ילד בחו"ל. התהליך של אימוץ אינו פשוט, ממושך, תובעני מבחינה רגשית וכספית. תהליך האימוץ מתבצע על ידי עמותות מוכרות שיש להם אישורים לנהל אימוצים מחו"ל. חובה לבצע את תהליך האימוץ בליווי של עורך דין מיומן המתמחה בתחום.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/295/אימוץ-ילדים-ממדינות-זרות" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/295/אימוץ-ילדים-ממדינות-זרות" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>הפוליגמיה-ומקומה ביהדות לדורותיה</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/294/הפוליגמיה-ומקומה-ביהדות-לדורותיה</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/294/הפוליגמיה-ומקומה-ביהדות-לדורותיה</guid>
<pubDate>2011-10-26</pubDate>
<description>בס"ד 

 

מונוגמיה- נשואי גבר אחד בזמן אחד לאישה אחת, או ההפך. 
פוליגמיה- נשואי גבר אחד בזמן אחד לכמה נשים, או ההפך. 

האם מותרת הפוליגמיה?</description>
<image>http://www.articles-law.org/admin/pictures/294/cc599e9297f0b4a838ad43c4128e0a41.jpeg</image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/294/הפוליגמיה-ומקומה-ביהדות-לדורותיה" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/294/הפוליגמיה-ומקומה-ביהדות-לדורותיה" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>משמורת והחזקת ילדים</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/293/משמורת-והחזקת-ילדים</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/293/משמורת-והחזקת-ילדים</guid>
<pubDate>2011-10-26</pubDate>
<description>עד הגיעו לגיל 18, מוגדר הילד בתור קטין ולפיכך מוגדר עבורו הורה עליו מוטלת האחריות היומיומית על גידולו וחינוכו. והדאגה לכל צרכיו הפיזיים והרוחניים. אחריות זו נקראת משמורת או חזקה על הילד. 
נשאלת השאלה מי יהיה ההורה המשמורן במקרה של גירושין.</description>
<image>http://www.articles-law.org/admin/pictures/293/cc599e9297f0b4a838ad43c4128e0a41.jpeg</image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/293/משמורת-והחזקת-ילדים" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/293/משמורת-והחזקת-ילדים" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>מוניטין- כחלק מחלוקת רכוש</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/292/מוניטין--כחלק-מחלוקת-רכוש</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/292/מוניטין--כחלק-מחלוקת-רכוש</guid>
<pubDate>2011-10-26</pubDate>
<description>קיימת השאלה: האם ניתן לכלול את ההון האנושי ומוניטין כנכס בר איזון ולחלק אותם בין בני זוג במועד הגירושין.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/292/מוניטין--כחלק-מחלוקת-רכוש" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/292/מוניטין--כחלק-מחלוקת-רכוש" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>ד"ר אורי עצמון- סקירה של יסודות הדמוקרטיה - עקרונות, פיקוח וסכנות</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/291/ד"ר-אורי-עצמון--סקירה-של-יסודות-הדמוקרטיה---עקרונות,-פיקוח-וסכנות</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/291/ד"ר-אורי-עצמון--סקירה-של-יסודות-הדמוקרטיה---עקרונות,-פיקוח-וסכנות</guid>
<pubDate>2011-09-25</pubDate>
<description>דמוקרטיה ייצוגית-  העם אינו המחליט, אלא בוחר מי יחליט בשבילו.

האם משטר דמוקרטי הוא גם טוטליטארי? במידה מסוימת כן מאחר שאינו מקבל חלופות, אך בפועל השיטה מאפשרת דיון חופשי אמיתי בין בני האסכולות השונות וחופש דיבור בכל עניין (אף שהיא אינה נוחה למי שרוצה להשמיד אותה) כמו כן ניתן לומר שבשלטון</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/291/ד"ר-אורי-עצמון--סקירה-של-יסודות-הדמוקרטיה---עקרונות,-פיקוח-וסכנות" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/291/ד"ר-אורי-עצמון--סקירה-של-יסודות-הדמוקרטיה---עקרונות,-פיקוח-וסכנות" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>עו"ד דנה תדמור- קשר סיבתי ובעיית העמימות הראייתית - בדיקת הזיקה והשלכות על דיני הנזיקין</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/290/עו"ד-דנה-תדמור--קשר-סיבתי-ובעיית-העמימות-הראייתית---בדיקת-הזיקה-והשלכות-על-דיני-הנזיקין</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/290/עו"ד-דנה-תדמור--קשר-סיבתי-ובעיית-העמימות-הראייתית---בדיקת-הזיקה-והשלכות-על-דיני-הנזיקין</guid>
<pubDate>2011-09-25</pubDate>
<description>קש"ס בודק אם יש זיקה מספקת בין האשמת הנתבע לנזק שנגרם, מבחנו, קבוע בס' 64 לפקודת הנזיקין, ולפיו ייחשב נתבע כגורם לנזק אם הוא "הסיבה או 1 הסיבות לנזק". אם התובע יוכיח קש"ס עובדתי ומשפטי, בין התנהגותו המעוולת של הנתבע כלפיו ובין הנזק, ע"פ מאזן ההסתברות, קרי מעל 50 אחוזי סיכוי שהנתבע הגורם לנזק, אזי, יפוצה בגין מלוא הנזק, אך אם יוכיח התנהגות עוולתית, אך לא יוכיח, ע"פ מאזן ההסתברות, קש"ס בין התנהגותו לנזק, לא יפוצה (אבו סעדה). גישת</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/290/עו"ד-דנה-תדמור--קשר-סיבתי-ובעיית-העמימות-הראייתית---בדיקת-הזיקה-והשלכות-על-דיני-הנזיקין" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/290/עו"ד-דנה-תדמור--קשר-סיבתי-ובעיית-העמימות-הראייתית---בדיקת-הזיקה-והשלכות-על-דיני-הנזיקין" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>Untitled Article</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/289/Untitled-Article</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/289/Untitled-Article</guid>
<pubDate>2011-09-25</pubDate>
<description></description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/289/Untitled-Article" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/289/Untitled-Article" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>אקסיום- שינויים בתפיסת חובת תום הלב</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/287/אקסיום--שינויים-בתפיסת-חובת-תום-הלב</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/287/אקסיום--שינויים-בתפיסת-חובת-תום-הלב</guid>
<pubDate>2011-09-18</pubDate>
<description>בבואנו לבחון תמורות ושנויים של תחומים שונים בתחום המשפט ניתן לחפש נקודות מבט שונות ומגוונות, ניתן לנסות ולהבין כיצד הנפשות הפועלות בתחום, לעניינו שופטים ומשפטנים, השפיעו באופן ישיר על הנושא הנבחן, ניתן להעלות קושיות הנוגעות לסוגיות פנים משפטיות כמו מאבקים פוליטיים בין שופטים וכדומה. כמו כן ניתן להביט בעדשה רחבה יותר היוצאת מכותלי התחום הספציאלי תוך ניסיון להבין כיצד תמורות חברתיות, שינויים פוליטיים וכלכליים</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/287/אקסיום--שינויים-בתפיסת-חובת-תום-הלב" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/287/אקסיום--שינויים-בתפיסת-חובת-תום-הלב" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>פטור ממס לעולים חדשים ותושבים חוזרים</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/281/פטור-ממס-לעולים-חדשים-ותושבים-חוזרים</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/281/פטור-ממס-לעולים-חדשים-ותושבים-חוזרים</guid>
<pubDate>2011-07-14</pubDate>
<description>תקציר הוראות חוזר מס הכנסה (מס' 9/2011) ביחס לפטור ממס על הכנסות הוניות. 

השינוי המהותי הינו הרחבת הפטור ביחס לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק גם על רווח הון ממכירת נכסים בחו"ל שנרכשו לאחר מועד עלייתו או חזרתו לישראל. הרחבה זו נולדה מתוך מטרה שלא לפגוע בזכאות לפטור ממס במקרה בו היחיד מעוניין לרכוש נכסים נוספים מחוץ לישראל לאחר שהפך לתושב ישראל, ולשמר בכך את הדין שהיה קיים לגבי נכסים אלו אילולא עלה/חזר לישראל. לעומת זאת, לגבי תושב חוזר (שאינו ותיק) הפטור חל רק על נכסים בחו"ל שרכש מחוץ לישראל בתקופת הי</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/281/פטור-ממס-לעולים-חדשים-ותושבים-חוזרים" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/281/פטור-ממס-לעולים-חדשים-ותושבים-חוזרים" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>עשיית עושר ולא במשפט - דיני יושר במשפט העברי</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/276/עשיית-עושר-ולא-במשפט---דיני-יושר-במשפט-העברי</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/276/עשיית-עושר-ולא-במשפט---דיני-יושר-במשפט-העברי</guid>
<pubDate>2011-04-07</pubDate>
<description>דיני היושר הם מערכת של עקרונות וכללים המיועדים להשלים את החוק ולוודא שהמשפט ייעשה ע"פ הצדק. דיני היושר הם נר לרגלי המשפט העברי אשר  יונק כוחו מהוראת "ועשית הישר והטוב" . על מהותם של דיני היושר של המשפט העברי התבטא בעבר השופט זילברג : "דיני היושר של המשפט העברי אינם חופפים לדיני היושר של המשפט האנגלי, אולם יונקים ממקור אחד, מן הצורך להקהות חודו של דין, וליצור בצידו תהליך שימתיק או יקציע את הזיזים והבליטות שבו... המשפט הוא דבר השווה לכל נפש, אך אינו הולם בדיוק נמרץ את רישומי אבריו של הפרט. היושר מ</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/276/עשיית-עושר-ולא-במשפט---דיני-יושר-במשפט-העברי" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/276/עשיית-עושר-ולא-במשפט---דיני-יושר-במשפט-העברי" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>רשלנות רפואית בחולה נפש</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/274/רשלנות-רפואית-בחולה-נפש</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/274/רשלנות-רפואית-בחולה-נפש</guid>
<pubDate>2010-06-14</pubDate>
<description>הפרעה נפשית או מחלת נפש היא דפוס התנהגותי או פסיכולוגי שיוצר לקות בתפקוד החברתי או ההתפתחות הנורמלית. מונח זה הוא בעייתי משום שהוא טעון במשמעויות הנושאות עימן השלכות חברתיות,פוליטיות, מוסריות, דתיות ועוד.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/274/רשלנות-רפואית-בחולה-נפש" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/274/רשלנות-רפואית-בחולה-נפש" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>עו"ד עוזיאל לוי על תאונה במהלך העבודה מהבית, האם תוכר כתאונת עבודה, מתי?</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/270/עו"ד-עוזיאל-לוי-על-תאונה-במהלך-העבודה-מהבית,-האם-תוכר-כתאונת-עבודה,-מתי?</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/270/עו"ד-עוזיאל-לוי-על-תאונה-במהלך-העבודה-מהבית,-האם-תוכר-כתאונת-עבודה,-מתי?</guid>
<pubDate>2010-04-03</pubDate>
<description>עבודה מהבית הפכה בשנים האחרונות נחלת חלק נכבד משוק העבודה.
מעטים יודעים מה דעתו של בית המשפט על תאונה שקוראת במהלכה של עבודה מהבית, והאם ניתן להכיר בה כ"תאונת עבודה" לכל דבר ועניין.</description>
<image>http://www.articles-law.org/admin/pictures/270/c3b48f50aa70392c0f5af4321380c076.jpeg</image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/270/עו"ד-עוזיאל-לוי-על-תאונה-במהלך-העבודה-מהבית,-האם-תוכר-כתאונת-עבודה,-מתי?" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/270/עו"ד-עוזיאל-לוי-על-תאונה-במהלך-העבודה-מהבית,-האם-תוכר-כתאונת-עבודה,-מתי?" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>דיני משפחה במשפט העברי הקדום - דברי חקיקה, הסברים ומשמעויותיהם</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/267/דיני-משפחה-במשפט-העברי-הקדום---דברי-חקיקה,-הסברים-ומשמעויותיהם</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/267/דיני-משפחה-במשפט-העברי-הקדום---דברי-חקיקה,-הסברים-ומשמעויותיהם</guid>
<pubDate>2010-01-13</pubDate>
<description>זכות הבעל במעשי ידה של האישה ניתנה לבעל כתמורה לחיוב המוטל עליו לזון את אשתו, וזאת כדי שלא תשרור איבה בין בני הזוג שהבעל יפרנס את אשתו, וזו לא תעשה כלום.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/267/דיני-משפחה-במשפט-העברי-הקדום---דברי-חקיקה,-הסברים-ומשמעויותיהם" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/267/דיני-משפחה-במשפט-העברי-הקדום---דברי-חקיקה,-הסברים-ומשמעויותיהם" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>רשלנות רפואית במקרה של שבץ מוחי</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/264/רשלנות-רפואית-במקרה-של-שבץ-מוחי</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/264/רשלנות-רפואית-במקרה-של-שבץ-מוחי</guid>
<pubDate>2010-01-12</pubDate>
<description>ממחקרים שנערכו לאחרונה מסתבר שיותר מ 15,000 איש נפגעים מדי שנה בישראל מאירוע מוחי. ארגון הבריאות העולמי קבע שאירוע מוחי הוא הגורם השני במספר לתמותה לאחר מחלות כלי דם ולב והגורם הראשון לנכות. 
דבר מדאיג נוסף הוא שגיל הסובלים מאירוע מוחי נמצא במגמת ירידה.
[גורמי הסיכון הקלאסיים שגורמים אירוע מוחי הם לחץ דם גבוה, יתר שומנים בדם (כולסטרול), סוכרת ועישון].

אפשר למנוע נזקים ופגיעות בשל אירוע מוחי, בקלות יחסית. אך לעתים קרובות מדי אבחון שגוי או עיכוב בטיפול, כלומר רשלנות רפואית, גורמים להחמרת הנזק</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/264/רשלנות-רפואית-במקרה-של-שבץ-מוחי" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/264/רשלנות-רפואית-במקרה-של-שבץ-מוחי" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>תביעה כנגד רשלנות רפואית</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/263/תביעה-כנגד-רשלנות-רפואית</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/263/תביעה-כנגד-רשלנות-רפואית</guid>
<pubDate>2010-01-12</pubDate>
<description>בשנים האחרונות עלתה כמות התביעות לפיצויים בגין רשלנות רפואית, עקב ההכרה כי ניתן לבקר גם את המערכת הרפואית. אנשים שנפגעו מרשלנות רפואית, חוששים לעתים להגיש תביעה על רשלנות רפואית.
 
רשלנות רפואית: טיפול רפואי רשלני שבגללו נגרמו נזקי גוף למטופל, נזקים שלא היו נגרמים אלמלא רשלנות המטפל.
קיימים כמה סוגים של רשלנות רפואית:
אבחון לקוי
אבחון מאוחר
רשלנות ניתוחית
רשלנות בלידה
טיפול לקוי
מרשם לא נכון או מרשם במינון לא נכון</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/263/תביעה-כנגד-רשלנות-רפואית" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/263/תביעה-כנגד-רשלנות-רפואית" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>רשלנות רפואית בהריון בלידה</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/262/רשלנות-רפואית-בהריון-בלידה</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/262/רשלנות-רפואית-בהריון-בלידה</guid>
<pubDate>2010-01-12</pubDate>
<description>כמעט שליש מתביעות רשלנות רפואית שמוגשות בישראל הינן רשלנות רפואית בלידה. ניתן לייחס את המספר הגבוה לכך שרוב הלידות מתרחשות בבתי חולים, לעובדה שפגיעה בתינוק שרק נולד נחשבת לקשה ביותר, או לכך שתביעה על רשלנות רפואית מתיישנת לאחר שבע שנים, ואם התובע הוא הילד בעל המום, באפשרותו להגיש תביעה שבע שנים מיום הפיכתו לבגיר, כלמור עד מלאות לו עשרים וחמש שנים. מלבד זאת, הסכומים שנקבעים לתובע בדרך כלל גבוהים.
כך הורים שלא היו מודעים במשך זמן רב שנזקיו של ילדם נגרמו כתוצאה מרשלנות רפואית במהלך לידתו, יוכלו לה</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/262/רשלנות-רפואית-בהריון-בלידה" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/262/רשלנות-רפואית-בהריון-בלידה" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>נזק ראייתי בניתוחים פלסטיים</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/261/נזק-ראייתי-בניתוחים-פלסטיים</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/261/נזק-ראייתי-בניתוחים-פלסטיים</guid>
<pubDate>2010-01-12</pubDate>
<description>בשנים האחרונות, ניתוחים להסרת משקפיים הפכו שכיחים יותר ויותר. הפרוצדורה נקראת 'ניתוח תשבורת' בעברית תקינה ולאחריה אין המטופל חייב במשקפיים.
ניתוח התשבורת, או כפי שהוא מוכר בפי בעם – ניתוח לייזר, מסדר בעיות ראייה שונות:
רוחק ראייה
קוצר ראייה
אסטיגמציה (צילינדר)

מדובר בעיניים, אחד האיברים החשובים ביותר, איבר שנדרש לחיי היום יום, וחוסר הצלחה בניתוח עלול להיות הרסני.
למרות הפיתוי הרב להשתחרר מהמשקפיים ו/או מעדשות המגע, יש לזכור סיכונים רבים קיימים בניתוח. 40% מכלל הסובלים מבעיות ראייה לא מתא</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/261/נזק-ראייתי-בניתוחים-פלסטיים" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/261/נזק-ראייתי-בניתוחים-פלסטיים" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/260/רשלנות-רפואית-בניתוחים-פלסטיים</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/260/רשלנות-רפואית-בניתוחים-פלסטיים</guid>
<pubDate>2010-01-12</pubDate>
<description>משנה לשנה יותר ויותר אנשים בוחרים לעבור ניתוח פלסטי. אך עד לפני כמה שנים, לא הייתה חובת הכשרה בכירורגיה פלסטית לעוסקים בה. למעשה, כל רופא עם תעודת הסמכה ברפואה יכול היה לבצע ניתוחים פלסטיים. לא עוד, תקנות חדשות של משרד הבריאות קובעות שרק רופא בעל תעודת הסמכה בכירורגיה פלסטית רשאי לעסוק בתחום (מלבד יוצאים מהכלל: מנתח אף, אוזן, גרון רשאי לבצע ניתוחי אף ורופאי עיניים יכולים לעשות ניתוחי עפעפיים).
לכן הפך ענף הפלסטיקה לפרוץ לחלוטין ומכוני פלסטיקה צצו כפטריות אחרי הגשם. המבצעים, ההוזלות והפרסום האגר</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/260/רשלנות-רפואית-בניתוחים-פלסטיים" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/260/רשלנות-רפואית-בניתוחים-פלסטיים" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>סדרי ראייה</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/259/סדרי-ראייה</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/259/סדרי-ראייה</guid>
<pubDate>2009-12-28</pubDate>
<description>סדרי ראיה
אם הילדים נמצאים אצל האב או האם כלומר במשמורת של אחד ההורים  נשארת להורה השני הזכות לבקר את הילדים ולהיפגש עמם. 
ההסכם על אופן סדרי הראייה יכול להיקבע על ידי הצדדים עצמם או על ידי בית המשפט או בית הדין, אם שני  הצדדים אינם מסוגלים להגיע להבנה בנושא זה ביניהם. מאוד מקובל שעובדת סוציאלית נכנסת לתמונה כאשר יש ויכוח על משמורת או על סדרי ראייה, והמפגשים נקבעים בהתאם להמלצותיה המוגשות בתסקיר סעד.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/259/סדרי-ראייה" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/259/סדרי-ראייה" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>מהו פרוק שיתוף</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/258/מהו-פרוק-שיתוף</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/258/מהו-פרוק-שיתוף</guid>
<pubDate>2009-12-28</pubDate>
<description>פירוק שיתוף 
הנכס העיקרי של בני הזוג הוא לרוב דירת המגורים 
של התא המשפחתי. לחלק ניכר מהזוגות הנשואים בארץ דירת מגורים השייכת לשני הצדדים, ורשומה על שמם בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) במנהל או בחברה משכנת. ברגע שבני זוג עומדים בפני גירושין, ביוזמת אחד מהם או ברצון שניהם, מתעוררת השאלה מה ייעשה בדירת המגורים שלהם. 
בני זוג המגיעים להסכם יכולים להחליט כי הדירה תימכר מייד או בזמן נדחה שבו הילדים יגדלו מעט.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/258/מהו-פרוק-שיתוף" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/258/מהו-פרוק-שיתוף" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>התרת נישואי תערובת</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/257/התרת-נישואי-תערובת</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/257/התרת-נישואי-תערובת</guid>
<pubDate>2009-12-28</pubDate>
<description>התרת נישואי תערובת

בתקופת העלייה הגדולה והמבורכת ממדינות חבר העמים הגיעו לארץ בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת,למעלה ממליון איש, שחלקם אינם יהודים. עלייתם לארץ של אזרחים רבים שאינם יהודים, התקיימה תודות לחוק השבות, המעניק אפשרות להגר לארץ ולקבל זכויות אזרח גם לבן זוג, לילד ולהורה של יהודי, גם אם הם עצמם אינם יהודים</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/257/התרת-נישואי-תערובת" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/257/התרת-נישואי-תערובת" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>קניין רוחני בין פרקטיקה לאמנות</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/256/קניין-רוחני-בין-פרקטיקה-לאמנות</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/256/קניין-רוחני-בין-פרקטיקה-לאמנות</guid>
<pubDate>2009-12-23</pubDate>
<description>קנין רוחני בין פרקטיקה לאומנות

אחד הגורמים למצב האמנים במדינת ישראל, טמון כמה מפתיע באמנים עצמם. נכון שנוכל למצוא אשמים גם במסדרונות ביטוח לאומי ובין סעיפי דיני מיסים, אולם אין ספק כי במקרים רבים אשמים האמנים עצמם במצבם. 
אמני ישראל במקצועות התיאטרון, מוזיקה, פיסול, ציור ושאר התחומים, לפעמים מתמסרים כל כך לעבודתם, עד שהם שוכחים כי נפשם נפש אדם היא וכי גם הם זקוקים לאותם משאבים גשמיים, שעל אף חומריותם האפרורית, העומדת בסתירה לנפשו של אמן ויוצר, הרי שהם אלו שיבטיחו להם את האוכל שבצלחתם.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/256/קניין-רוחני-בין-פרקטיקה-לאמנות" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/256/קניין-רוחני-בין-פרקטיקה-לאמנות" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>קנין רוחני</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/255/קנין-רוחני</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/255/קנין-רוחני</guid>
<pubDate>2009-12-23</pubDate>
<description>קניין רוחני

צמד המלים "קנין רוחני"  , הלקוח מתחום המשפט, צבר תהודה ניכרת בשנים האחרונות, עד שסביר להניח כי מעטים האנשים הפועלים במגזר העיסקי שלא נתקלו במונח זה. 

מאחרי המלים קניין רוחני עומד עולם שלם של זכויות. ביניהן נציין את סימן המסחר. באמצעות רישום סימן מסחר יכול בעל מותג להגן על המותג ולמנוע מאחרים להשתמש במותג זה. נציין גם את זכות היוצרים ? שהיא זכותו הקניינית של מחבר יצירה אומנותית, ספרותית, מוסיקלית ועוד. לא נשכח לציין גם את המדגם והפטנט.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/255/קנין-רוחני" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/255/קנין-רוחני" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>זכוית יוצרים באינטרנט</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/254/זכוית-יוצרים-באינטרנט</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/254/זכוית-יוצרים-באינטרנט</guid>
<pubDate>2009-12-23</pubDate>
<description>זכויות יוצרים באינטרנט

בגלל חדשותו וחדשנותו של האינטרנט, ישנה איזושהי אי בהירות בשאלת זכויות היוצרים בכל הקשור ליצירות המשוטטות מעל דפי האתרים. לעיתים נדמה כי המסחר באינטרנט הוא תחום פרוץ למדי, מעין מערב פרוע אשר כל אחד יכול לעשות בו כרצונו, אולם מסתבר שלא כך הדבר ואכן קיים צורך לשמור על זכויות יוצרים באינטרנט.

זכויות יוצרים באינטרנט – תחום בתולי</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/254/זכוית-יוצרים-באינטרנט" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/254/זכוית-יוצרים-באינטרנט" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>תוכן מוגן בזכויות יוצרים</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/253/תוכן-מוגן-בזכויות-יוצרים</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/253/תוכן-מוגן-בזכויות-יוצרים</guid>
<pubDate>2009-12-23</pubDate>
<description>תוכן מוגן בזכויות יוצרים - הנכסים "החמים" של הכלכלה החדשה 

עידן ההי-טק שחדר אל העולם לפני מספר שנים, הניח למעשה פלטפורמות של פיתוחים טכנולוגיים, שזקוקים ליצירות ולתוכן מקורי וייחודי.

תוכן מקורי זה מכל תחום – מוגן בדיני בזכויות יוצרים.

יוצרים של תכנים ויצירות מוגנות אלו, הנם, למעשה, על פי דיני זכויות היוצרים בארץ ובעולם, הבעלים של נכסים אלו, שהנם קניינם הבלעדי.

אך, בעוד שברור לכולנו מה הכוונה במעמד של בעלים של נכס נדל"ן, לא ברורה דיו, או חסרה המודעות בכל הקשור למעמדו של בעלים ביצירה ה</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/253/תוכן-מוגן-בזכויות-יוצרים" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/253/תוכן-מוגן-בזכויות-יוצרים" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>חוק זכויות יוצרים, מה חדש?</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/252/חוק-זכויות-יוצרים,-מה-חדש?</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/252/חוק-זכויות-יוצרים,-מה-חדש?</guid>
<pubDate>2009-12-23</pubDate>
<description>חוק זכויות יוצרים – מה חדש?

כבר שנים רבות קיימת בישראל הגנה על זכויות היוצרים  אך  כמובן כי המורכבות של הקניין הרוחני רק הולכת ומסתבכת עם השנים. בשנת 2007 נחקק בישראל חוק זכות יוצרים חדש אשר החליף את החוק הישן שהיה קיים לפני כן אשר חקיקתו הייתה בשנת 1911. ישנם שינויים רבים בחוק החדש ונשאלת השאלה, האם הוא עושה עבודתו נאמנה לציבור היוצרים.

חוק זכויות יוצרים – דרך ארוכה זו הייתה</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/252/חוק-זכויות-יוצרים,-מה-חדש?" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/252/חוק-זכויות-יוצרים,-מה-חדש?" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>אחריות אישית בהפרת זכויות יוצרים</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/251/אחריות-אישית-בהפרת-זכויות-יוצרים</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/251/אחריות-אישית-בהפרת-זכויות-יוצרים</guid>
<pubDate>2009-12-23</pubDate>
<description>אחריות אישית בהפרת זכויות יוצרים 

בית המשפט העליון בשבוע שעבר נקט צעד נוסף, ומרחיק לכת, במגמה המתמשכת של החמרה והחרפה של ההגנה על זכויות יוצרים ובמאבק העיקש נגד השמעת מוסיקה בפומבי בבתי עסק במדינה.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/251/אחריות-אישית-בהפרת-זכויות-יוצרים" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/251/אחריות-אישית-בהפרת-זכויות-יוצרים" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>מאמר בנושא מיסוי מקרקעין, מאת עו"ד עודד פרץ</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/250/מאמר-בנושא-מיסוי-מקרקעין,-מאת-עו"ד-עודד-פרץ</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/250/מאמר-בנושא-מיסוי-מקרקעין,-מאת-עו"ד-עודד-פרץ</guid>
<pubDate>2009-12-20</pubDate>
<description>המאמר הוא פרי עטו של עורך דין עודד פרץ, עו"ד המתמחה בעסקאות נדל"ן ומקרקעין ובמיסוי מקרקעין.
המאמר עוסק במיסים השונים החלים על עסקאות מקרקעין שונות.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/250/מאמר-בנושא-מיסוי-מקרקעין,-מאת-עו"ד-עודד-פרץ" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/250/מאמר-בנושא-מיסוי-מקרקעין,-מאת-עו"ד-עודד-פרץ" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>חקירות מחשב ואינטרנט</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/249/חקירות-מחשב-ואינטרנט</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/249/חקירות-מחשב-ואינטרנט</guid>
<pubDate>2009-12-16</pubDate>
<description>חקירות מחשב ואינטרנט
בעולם טכנולוגי, לא ניתן  להתעלם מהמחשב והאינטרנט כאשר מעונינים לפתוח חקירה, מכל סוג שהוא. מה החשיבות של חקירות מחשב ואינטרנט וכיצד הן מבוצעות?

 מדוע יש צורך בחקירות מחשב ואינטרנט?</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/249/חקירות-מחשב-ואינטרנט" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/249/חקירות-מחשב-ואינטרנט" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>בדיקות פוליגרף</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/248/בדיקות-פוליגרף</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/248/בדיקות-פוליגרף</guid>
<pubDate>2009-12-16</pubDate>
<description>בדיקת פוליגרף  
האם הפוליגרף תחליף לשופטים?
נראה שלא.

בדיקת הפוליגרף (פולי  הרבה, גרף  רישום) או כפי שמכונה בפי הציבור מכונת האמת אינה בעלת יכולת אבסולוטית לגילוי האמת.
הפוליגרף בשונה מבדיקות מעבדה אחרות כגון: בדיקת טביעות אצבע או בדיקת D.N.A אשר מספקות תוצאות אמיתיות ואשר אינן ניתנות לסתירה ב- 001% מהמקרים במאמר שפורסם ע"י ראש מעבדת פוליגרף במטה הארצי נכונה ב- 09% מהמקרים.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/248/בדיקות-פוליגרף" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/248/בדיקות-פוליגרף" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>חוק ומשפט וחקירות</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/246/חוק-ומשפט-וחקירות</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/246/חוק-ומשפט-וחקירות</guid>
<pubDate>2009-12-16</pubDate>
<description>חוק משפט וחקירות
הבסיס לביצוע חקירה פרטית על ידי חוקר פרטי הינה לדעת היטב חוק ומשפט. ידיעה זו  מגדירה עבור החוקר הפרטי את יתרונותיו, חסרונותיו וכלל מגבלותיו בביצוע חקירה כלשהי.
החוקים במדינה דמוקרטית קובעים כי אדם יכול לעשות כל דבר עד המקום בו קיימת הגבלה חוקית ע"פ חוקי המדינה בה הוא חי</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/246/חוק-ומשפט-וחקירות" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/246/חוק-ומשפט-וחקירות" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>בגידות</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/244/בגידות</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/244/בגידות</guid>
<pubDate>2009-12-16</pubDate>
<description>בגידות
בגידות וחקירות פרטיות
אף אחד לא מאחל לעצמו לגלות שהבן זוג שלו/ה בוגד.  אולם לעיתיםאבל לפעמים, הספק גרוע יותר מהאמת. לכן, רבים פונים לעזרה מקצועית של חוקר פרטי כדי לקבל את ההוכחות המפלילות לקיומה של בגידה. 
מהי בגידה?</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/244/בגידות" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/244/בגידות" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>השקעה מניבה- כיצד באמת לחשב תשואה</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/242/השקעה-מניבה--כיצד-באמת-לחשב-תשואה</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/242/השקעה-מניבה--כיצד-באמת-לחשב-תשואה</guid>
<pubDate>2009-11-19</pubDate>
<description>השקעות נדל"ניות נחלקות לשני סוגים עיקריים. השקעה יזמית והשקעה מניבה. דוגמא להשקעה יזמית הינה רכישת קרקעות חקלאיות מתוך תקווה שיום אחד בעתיד הלא רחוק אותן קרקעות יופשרו לבניה. דוגמא נוספת היא רכישת נכס עם זכויות בנייה נוספות לצורך הגדלת הנכס וכיוצ"ב. השקעה מסוג זה טומנת בחובה סיכונים רבים שעיקרם הינו אי הוודאות באשר למועד המימוש ומחיר המימוש מההשקעה, עובדה אשר צפויה להשפיע על היכולת למנף את ההשקעה באמצעות הלוואת משכנתא. מנגד, השקעה מניבה הינה השקעה המספקת תזרים מזומנים חוזר באופן שוטף מתחילתה. או</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/242/השקעה-מניבה--כיצד-באמת-לחשב-תשואה" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/242/השקעה-מניבה--כיצד-באמת-לחשב-תשואה" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>עורך דין מקרקעין</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/241/עורך-דין-מקרקעין</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/241/עורך-דין-מקרקעין</guid>
<pubDate>2009-11-19</pubDate>
<description>לבירוקרטיה המלווה לרכישת דירה או כל נכס מקרקעין אחר במדינת ישראל אין אח ורע בעולם.

המחוקק הישראלי, בתוך עמו הוא חי, ומודע למספר הגדול של ניסיונות ההונאה בנכסי מקרקעין.

בשנות השישים של המאה הקודמת הייתה נפוצה מאוד התופעה של מכירת נכסים שאינם שייכים למוכר, והעדר פנקס רישום ממשלתי מסודר רק הקל על כל אותם נוכלים שהותירו רוכשים רבים ללא כסף וללא חסכונותיהם.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/241/עורך-דין-מקרקעין" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/241/עורך-דין-מקרקעין" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>סכסוך גבולות</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/240/סכסוך-גבולות</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/240/סכסוך-גבולות</guid>
<pubDate>2009-11-19</pubDate>
<description>מאת: עו"ד משה ימין

האמירה: "חסד ואמת נפגשו, צדק ושלום נשקו" (תהילים פ"ה יא') מקבלת משמעות מיוחדת בעניין סכסוכי גבולות במקרקעין ובמיוחד בינינו לבין שכנינו בכל אתר במושב ובכפר.

סכסוכים בנוגע לגבולות מגיעים לרוב לאחר שנים רבות של אחזקה והנאה מהאדמה שרכשתם. זה יכול להיות סכסוך על חצר של בית מגורים או דרך מעבר.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/240/סכסוך-גבולות" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/240/סכסוך-גבולות" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>היטל השבחה- מושגי יסוד</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/239/היטל-השבחה--מושגי-יסוד</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/239/היטל-השבחה--מושגי-יסוד</guid>
<pubDate>2009-11-19</pubDate>
<description>היטל השבחה הינו תשלום המוכל על בעלים של מקרקעין בגלל אחת מתוך שלוש הסיבות הבאות: אישור תוכנית בניין אשר בגללה הוסיפו חדר למבנה, אישור הקלה לחרוג מכללי הבנייה המקובלים או אישור לשימוש חורג (הסבת הבניין לשימוש לצרכי תעשייה או מסחר). ניתן להגיע לידי סיכום שצד אשר קונה נכס ייקח על עצמו את התשלום, אך על פי החוק היבש היטל השבחה חל על הבעלים או לחילופין על החוכר לדורות. על מה אנו בעצם משלמים? כאשר אנו מכניסים שיפורים לבית,</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/239/היטל-השבחה--מושגי-יסוד" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/239/היטל-השבחה--מושגי-יסוד" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>מזונות לא תמיד מגיע - מזונות אישה: מתי הם ניתנים בצדק ומתי הם נסחטים בזדון?</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/237/מזונות-לא-תמיד-מגיע---מזונות-אישה:-מתי-הם-ניתנים-בצדק-ומתי-הם-נסחטים-בזדון?</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/237/מזונות-לא-תמיד-מגיע---מזונות-אישה:-מתי-הם-ניתנים-בצדק-ומתי-הם-נסחטים-בזדון?</guid>
<pubDate>2009-11-10</pubDate>
<description>מזונות לא תמיד מגיע - מזונות אישה: מתי הם ניתנים בצדק ומתי הם נסחטים בזדון?

מזונות אישה הניתנים לאישה בטרם ניתן לה גט, מקורם במשפט העברי הרואה באישה את הצד החלש אשר ראוי להגנה. תפקידם המקורי של מזונות אלה הוא להבטיח שהאישה לא תיוותר תלויה כלכלית לחלוטין בבעלה, שהחליט להתנכר לה ומנסה לגרשה. על כן עד אשר ניתן הגט על ידי בית הדין הרבני, תקופה שיכולה להימשך חודשים ושנים, מחויב הבעל לשלם לאשתו מזונות, בכפוף לחריגים מסויימים.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/237/מזונות-לא-תמיד-מגיע---מזונות-אישה:-מתי-הם-ניתנים-בצדק-ומתי-הם-נסחטים-בזדון?" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/237/מזונות-לא-תמיד-מגיע---מזונות-אישה:-מתי-הם-ניתנים-בצדק-ומתי-הם-נסחטים-בזדון?" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>מאמר בנושא על גירושין בעולם ההי טק וחלוקת הרכוש</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/236/מאמר-בנושא-על-גירושין-בעולם-ההי-טק-וחלוקת-הרכוש</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/236/מאמר-בנושא-על-גירושין-בעולם-ההי-טק-וחלוקת-הרכוש</guid>
<pubDate>2009-11-10</pubDate>
<description>רבים מאנשי ההיי-טק נהנים ממשכורות נדיבות, אופציות ורמת חיים גבוהה. 
ואולם בעקבות המשבר הכלכלי והפיטורים הגואים בענף, 
דווקא תנאים אלו עלולים להיות בעוכריהם במקרה של גירושין.

 
לדברי עורכת דין  חגית לב, המתמחה בדיני משפחה, בעיה זו מחריפה במיוחד כאשר מדובר בזוגות בעלי רכוש וממון בלתי ממומשים, כמו למשל עובדי היי-טק. אנשי ההיי-טק, שבימים אלה עתידם המקצועי לא ברור, ואשר מצויים כיום בהליכי גירושים, עלולים למצוא את עצמם בקרוב בהסתבכות ההליכים המשפטיים</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/236/מאמר-בנושא-על-גירושין-בעולם-ההי-טק-וחלוקת-הרכוש" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/236/מאמר-בנושא-על-גירושין-בעולם-ההי-טק-וחלוקת-הרכוש" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>תופעה: נשים סוחטות מזונות מגברים</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/235/תופעה:-נשים-סוחטות-מזונות-מגברים</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/235/תופעה:-נשים-סוחטות-מזונות-מגברים</guid>
<pubDate>2009-11-10</pubDate>
<description>עורכת דין חגית לב סוקרת תופעת סחיטת מזונות האישה, ונותנת מספר טיפים ודרכים שיקלו על גברים מתגרשים להתגונן מפני התופעה המכוערת. התגמול הרב הניתן ממזונות האישה יוצר פיתוי רב למתגרשות לנקוט בפעולות זדוניות בשביל לזכות בהם לאורך זמן ושלא בצדק. להערכת עורכי דין לענייני משפחה, כ-30% מהנשים המתגרשות מעכבות את הסכמתן לקבלת גט מבעלן, וממשיכות ליהנות ממזונות אישה.  

מדי שנה עולה אחוז המתגרשים בישראל, והוא עומד כיום על אחד מכל שלושה זוגות. אופן הגירושים כרוך במקרים רבים במאבקים משפטיים שלעיתים הופכים לא</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/235/תופעה:-נשים-סוחטות-מזונות-מגברים" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/235/תופעה:-נשים-סוחטות-מזונות-מגברים" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>על סוגיות משמורת בזוגות חד מיניים</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/234/על-סוגיות-משמורת-בזוגות-חד-מיניים</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/234/על-סוגיות-משמורת-בזוגות-חד-מיניים</guid>
<pubDate>2009-11-10</pubDate>
<description>על סוגיות משמורת בזוגות חד מיניים

נישואים חד מיניים בישראל הם פצצת גירושין מתקתקת אומרת עורכת דין חגית לב המתמחה בדיני משפחה. לדבריה הולדת ילדים במשפחה חד מינית משולשת או מרובעת, (כלומר אם ביולוגית החולקת זוגיות עם אישה, הרה לאב ביולוגי החולק גם הוא זוגיות עם גבר) עלולה ליצור תסבוכות קשות שבית המשפט יפסוק בהן פעמים רבות שלא לטובת הילד, ובוודאי שלא מן הצדק – אלא על פי החוק.
עורכת דין חגית לב 
26/1/2009</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/234/על-סוגיות-משמורת-בזוגות-חד-מיניים" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/234/על-סוגיות-משמורת-בזוגות-חד-מיניים" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>גישור. הפתרון הזול למתגרשים</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/233/גישור.-הפתרון-הזול-למתגרשים</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/233/גישור.-הפתרון-הזול-למתגרשים</guid>
<pubDate>2009-11-10</pubDate>
<description>אם כלו כל הקיצין והחלטתם לפרק את הזוגיות, תתחילו לחשוב גם כלכלית: בשל העלויות הכספיות  הכבדות, יותר ויותר אנשים מתגרשים בגישור ונמנעים ממאבק משפטי. עורכת דין חגית לב מסבירה מה זה גישור, כמה זה יעלה ולמה זה עדיף על האופציה האחרת-התדיינות משפטית עם עורכי דין

עורכת דין  חגית לב ו24/04/2009
תקופות של לחצים כלכליים מאופיינות בעלייה במספר המתגרשים, מרבית מהזוגות אשר נקלעו לאחרונה למצוקה כלכלית וזוגית, החלו לחפש חלופות זולות יותר למאבק הגירושים. זאת לנוכח העלויות המשפטיות הכבדות של ההליכים הללו, הע</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/233/גישור.-הפתרון-הזול-למתגרשים" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/233/גישור.-הפתרון-הזול-למתגרשים" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>כיצד פשיטת רגל נותנת הגנה מפני נושים?</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/232/כיצד-פשיטת-רגל-נותנת-הגנה-מפני-נושים?</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/232/כיצד-פשיטת-רגל-נותנת-הגנה-מפני-נושים?</guid>
<pubDate>2009-11-05</pubDate>
<description>מה הם בעצם הליכי פשיטת רגל?
הליכי פשיטת הרגל מוסדרים בחוק בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם - 1980. (* לינק לנוסח החוק). החוק והתקנות שתוקנו על פיו מסדירים למעשה את הליכי פשיטת הרגל.

כיצד מתחיל  התהליך?</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/232/כיצד-פשיטת-רגל-נותנת-הגנה-מפני-נושים?" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/232/כיצד-פשיטת-רגל-נותנת-הגנה-מפני-נושים?" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>תעבורה &ndash; דו"ח מהירות</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/231/תעבורה-–-דו"ח-מהירות</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/231/תעבורה-–-דו"ח-מהירות</guid>
<pubDate>2009-11-05</pubDate>
<description>דו"ח מהירות עלולים לקבל במספר דרכים: מכ"מ נייח וצילום (שיטה ישנה שאינה קיימת  כמעט), מכמונת נייחת ולא מאוישת,  ממל"ז – מכמונת לייזר מופעלת ע"י שוטר, מכ"מ רכב חונה ותמונה,  מכ"מ המותקן בניידת תוך כדי נסיעה ויכול לתפוס רק בנסיעה חזיתית מול הרכב ולאחרונה דווח על מכ"מ המותקן בניידות המבצע את הבדיקה קדימה ואחורה, תוך כדי נסיעה.

	כללים התופסים בכל השיטות: יש לודא שאתה הרכב היחיד שנראה ע"י המכשיר. במכ"מ המספק תמונה – אם יש אפילו קצה של רכב אחר – הדו"ח בטל ואין להסתמך על המכשיר.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/231/תעבורה-–-דו"ח-מהירות" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/231/תעבורה-–-דו"ח-מהירות" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>ליקויי בנייה</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/230/ליקויי-בנייה</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/230/ליקויי-בנייה</guid>
<pubDate>2009-11-05</pubDate>
<description>התחום של ליקויי הבנייה הנו תחום ייחודי במשפט. המדובר ברכישת דירה חדשה מקבלן או ליקויים שהתגלו לאחר ביצוע שיפוץ משמעותי לדירה ישנה.

	חוק התכנון והבנייה ותקנותיו, נועדו לקבוע כללי יסוד לבנייה בארץ ואחריות הקבלנים/משפצים לבנייה שעשו.

	החוק קובע תקופת בדק ואחריות, המתחילה מ -4 שנים ועד 7 שנים, לחלקים שונים בבנייה (שלד, גג, צנרת, אינסטלציה, טיח וכו'). רק ליסודות הבניין, האחריות היא לכל חיי הבניין.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/230/ליקויי-בנייה" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/230/ליקויי-בנייה" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>מאמר בנושא שימוש נכון בפלאש באתר</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/229/מאמר-בנושא-שימוש-נכון-בפלאש-באתר</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/229/מאמר-בנושא-שימוש-נכון-בפלאש-באתר</guid>
<pubDate>2009-11-04</pubDate>
<description>מאת יריב לב – מפתח לרשת
אנימציות פלאש הם תכונה חשובה באתר שלכם. הם יכולים למשוך את העין בצורה טובה יותר לעומת אתרים סטטיים משעממים.
והם יכולים לספר סיפור טוב יותר מאתרים סטטיים.
אך למרות זאת, השימוש בסרטי פלאש מוריד את דירוג האתר במנועי החיפוש. 
ישנם אתרי פלאש מוצלחים רבים, שאינם נפגעים מכך שהם בנויים בפלאש, אך למרות זאת, כל עוד האתר שלך אינו בנוי בצורה טובה לאופטמיזציה, שימוש מוגזם בפלאש יכול להרע בדירוגו במנועי החיפוש.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/229/מאמר-בנושא-שימוש-נכון-בפלאש-באתר" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/229/מאמר-בנושא-שימוש-נכון-בפלאש-באתר" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>מאמר בנושא ארגז חול של גוגל</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/228/מאמר-בנושא-ארגז-חול-של-גוגל</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/228/מאמר-בנושא-ארגז-חול-של-גוגל</guid>
<pubDate>2009-11-04</pubDate>
<description>קיימת תופעה בתהליך קידום אתרים  לעו"ד , שאתר של עו"ד פתאום יוצא מתוצאות החיפוש (לא מופיע), כאשר מקדמים אתר בצורה מאסיבית ומעמיסים אותו בקישורים נכנסים, גוגל מוצא המון הצבעות לאתר   המקודם, ומחליט לבחון אותו בכדי לבדוק את ההתאמה שלו בהשוואה לאתרי עו"ד אחרים שנמצאים באזור העמודים הראשונים.
תופעה זו נקראת ארגז חול, אם תחפשו את האתר הספציפי של העו"ד  דרך כתובת האתר תוכלו למצוא אותו בתוצאות החיפוש, אך אם תחפשו מילות מפתח ברשת שאתם מנסים לקדם, לא תוכלו למצוא את אתר האינטרנט גם בעמודים האחרונים.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/228/מאמר-בנושא-ארגז-חול-של-גוגל" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/228/מאמר-בנושא-ארגז-חול-של-גוגל" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>מה עדיף? Seo או PPC?</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/227/מה-עדיף?-Seo-או-PPC?</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/227/מה-עדיף?-Seo-או-PPC?</guid>
<pubDate>2009-11-04</pubDate>
<description>מה עדיף? Seo או PPC?
הרבה מנהלי אתרים ברשת מתלבטים אם לפרסם את האתר ברשת שלהם עם קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני או קידום אתרים ממומן (תשלום לכל הקלקה על קישור שמוביל לאתר).
תשלום עבור כל הקלקה

יתרונות:
• מודעות מסע פרסום קידום ממומן מקלות על בדיקת keywords ועמודי נחיתה שונים.
• התוצאות מיידיות כעת אך לטווח הארוך, חודשים מאוחר יותר, לא תוכל להבחין בתוצאות אמת.
• אתה יכול לעצור מודעות PPC ברגע שהחלטת.
• נוסף לזאת מודעות PPC עובדות מצוין עם אתרים שלא תוכנתו היטב ולא יקבלו דירוג משמע</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/227/מה-עדיף?-Seo-או-PPC?" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/227/מה-עדיף?-Seo-או-PPC?" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>מאמר בנושא ניהול תוכן באתר משפטי</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/226/מאמר-בנושא-ניהול-תוכן-באתר-משפטי</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/226/מאמר-בנושא-ניהול-תוכן-באתר-משפטי</guid>
<pubDate>2009-11-04</pubDate>
<description>מאת: יריב לב – מפתח לרשת
 
התשובה לשאלה באם האתר שלך ימצה את הפוטנציאל העסקי הגלום בו טמונה ביכולת של אתר אינטרנט להניע גולשים לפעולה. על מנת שפוטנציאל זה יתגשם ויתרגם עצמו לכסף, יש צורך להקדיש קצת עבודה (מספר שעות) עבור כתיבת תוכן שיווקי בנושא חוק ומשפט. בעזרת כתיבת תוכן רלוונטי לנושאי האתר ניתן בקלות להפוך גולשים מזדמנים ומתעניינים ללקוחות משלמים.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/226/מאמר-בנושא-ניהול-תוכן-באתר-משפטי" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/226/מאמר-בנושא-ניהול-תוכן-באתר-משפטי" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>מאמר בנושא אופטימיזציה במנועי חיפוש</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/225/מאמר-בנושא-אופטימיזציה-במנועי-חיפוש</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/225/מאמר-בנושא-אופטימיזציה-במנועי-חיפוש</guid>
<pubDate>2009-11-04</pubDate>
<description>מעל משמונים אחוזים מכלל הכניסות לאתרים של עו"ד ברשת מתבצעות דרך מנועי חיפוש כגוגל יאהו.ועוד. אחוז הכניסות לאתרי עו"ד דרך מודעות פרסומת כדוגמאת באנרים, פופ-אפים ושאר מיני פרסום להם אנו נחשפים חשופים בכל פינה באינטרנט עומד על מעט פחות מחמישה עשר אחוזים ויחס ההקלקה על באנרים עומד על פחות מאחוז אחד - כלומר כל מאה חשיפות של הבאנר הפרסומי תייצרנה פחות מהקלקה בודדת של גולש.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/225/מאמר-בנושא-אופטימיזציה-במנועי-חיפוש" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/225/מאמר-בנושא-אופטימיזציה-במנועי-חיפוש" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>על תאונות דרכים ודרכי המשפט הישראלי</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/223/על-תאונות-דרכים-ודרכי-המשפט-הישראלי</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/223/על-תאונות-דרכים-ודרכי-המשפט-הישראלי</guid>
<pubDate>2009-11-01</pubDate>
<description>חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל\"ה-1975 יצר לראשונה הפרדה בין תביעות פיצויים עקב נזקי גוף שמקורם בתאונות דרכים לבין דיני הנזיקין בכללותם. עד לחקיקתו של חוק זה היו מטופלות תביעות פיצויים עקב תאונות דרכים כמו תביעות נזיקין אחרות כגון- תביעות נזיקין עקב רשלנות רפואית בה קיים צורך להוכיח כי הנזק נגרם עקב התרשלות. חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים נועד להבטיח שכל הנפגעים בתאונות דרכים יזכו לפיצויים והוא עושה זאת דרך הטלת אחריות מלאה כלפי הנפגעים וחובת ביטוח בגין אותה אחריות פוטנציאלית.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/223/על-תאונות-דרכים-ודרכי-המשפט-הישראלי" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/223/על-תאונות-דרכים-ודרכי-המשפט-הישראלי" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>רשלנות רפואית &ndash; הגבול בין רשלנות לטעות</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/222/רשלנות-רפואית-–-הגבול-בין-רשלנות-לטעות</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/222/רשלנות-רפואית-–-הגבול-בין-רשלנות-לטעות</guid>
<pubDate>2009-11-01</pubDate>
<description>מאות אלפי אנשים ברחבי העולם נפגעים מדי שנה במהלך טיפול רפואי. רוב הפגיעות האלו הינן בלתי נמנעות ונגרמות כתוצאה מהמצב הרפואי בו אנשים אלו היו מצויים מלכתחילה. ועם זאת, מטופלים רבים נפגעים מדי שנה כתוצאה מהטיפול הרפואי שניתן להם. מאמר זה יעסוק בהבחנה בהגדרת רשלנות רפואית בכלל ובאבחנה בין רשלנות לטעות בפרט.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/222/רשלנות-רפואית-–-הגבול-בין-רשלנות-לטעות" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/222/רשלנות-רפואית-–-הגבול-בין-רשלנות-לטעות" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>איחור באיבחון מחלות</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/221/איחור-באיבחון-מחלות</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/221/איחור-באיבחון-מחלות</guid>
<pubDate>2009-11-01</pubDate>
<description>כאשר אנו לא מרגישים טוב אנחנו הולכים לרופא ומבקשים שיפתור את כל תחלואינו. לא פעם הרופא שולח אותנו הביתה למנוחה לעיתים בשילוב של תרופה כזו או אחרת. אנחנו מאמינים שאם הרופא אמר אז זה מה שקובע. אלא שריבוי התביעות מוכיח כי לא פעם הרופאים שוגים ובגדול. לא פעם הם מאבחנים דברים שונים מאלה שקורים בפועל. צריך לזכור תמיד הרופא הוא בן אדם וגם הוא עלול לטעות. עם זאת ישראלים רבים אינם מודעים לכך שגם איחור באבחון של מחלה או מצב רפואי, וההסתבכות שנוצרת כתוצאה מכך, נחשבת כרשלנות</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/221/איחור-באיבחון-מחלות" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/221/איחור-באיבחון-מחלות" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>לא נעים להכיר, רשלנות רפואית</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/220/לא-נעים-להכיר,-רשלנות-רפואית</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/220/לא-נעים-להכיר,-רשלנות-רפואית</guid>
<pubDate>2009-11-01</pubDate>
<description>רשלנות רפואית היא טיפול רשלני של צוות רפואי, אשר כתוצאה ממנו נגרמו למטופל נזקי גוף. להבדיל מפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו עקב תאונות דרכים אין בישראל חוק מיוחד הנוגע לתביעות רשלנות רפואית ולכן תביעות פיצויים בגין רשלנות רפואית נדונות בתחום המשפטי של פקודת הנזיקין. בשנים האחרונות ניתן לראות יותר ויותר תביעות לפיצויים בגין רשלנות רפואית בבתי המשפט בישראל ובעולם עקב ההכרה בכך שרופאים אינם חסינים מביקורת ושתביעות כאלו הן לטובת הציבור בכללותו. 

תביעות</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/220/לא-נעים-להכיר,-רשלנות-רפואית" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/220/לא-נעים-להכיר,-רשלנות-רפואית" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>מי מתעסק ברשלנות רפואית?</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/219/מי-מתעסק-ברשלנות-רפואית?</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/219/מי-מתעסק-ברשלנות-רפואית?</guid>
<pubDate>2009-11-01</pubDate>
<description>תביעות לפיצויים עקב רשלנות רפואית הן לרוב תביעות סבוכות ומורכבות המצריכות הסתייעות באנשי מקצוע. עם זאת, בניגוד למחשבה כי תביעות רשלנות רפואית הן קשות ביותר להוכחה ובעלות סיכויי זכייה נמוכים, ניתן על-ידי הסתייעות באנשי מקצוע מתאימים להשיג פיצויים ההולמים את מכלול הנזקים שנגרמו לך.

לפניכם מספר עצות לניהול תביעת רשלנות רפואית: 

1. עלייך לבחור בעורך דין המתאים לניהול תיק התביעה שלך. בחירת העורך דין עשויה לנבוע משיקולים שונים. בין אם מדובר ביחסי אמון בין הלקוח לפרקליטו וכן משיקולי ניסיון בניהול</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/219/מי-מתעסק-ברשלנות-רפואית?" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/219/מי-מתעסק-ברשלנות-רפואית?" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>רשלנות רפואית בהיבט החוק בארץ ובעולם</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/218/רשלנות-רפואית-בהיבט-החוק-בארץ-ובעולם</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/218/רשלנות-רפואית-בהיבט-החוק-בארץ-ובעולם</guid>
<pubDate>2009-11-01</pubDate>
<description>תביעות רשלנות רפואית נמצאות במגמת עליה בשנים האחרונות בארץ ובעולם ומספרן גדל והולך בעשורים האחרונים. בארצות הברית מוגשות יחסית מספר גדול של תביעות בתחום הרשלנות רפואית מדי שנה. העליה במספר התביעות של רשלנות רפואית בארץ ובעולם, ככל הנראה, היא תולדה של מגמה כלל עולמית המכירה בצורך לבקר את העוסקים במלאכה באופן אובייקטיבי ובחסות מערכת המשפט וכי זוהי טובתו של הציבור בכללותו ושל העוסקים</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/218/רשלנות-רפואית-בהיבט-החוק-בארץ-ובעולם" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/218/רשלנות-רפואית-בהיבט-החוק-בארץ-ובעולם" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>שאלות ותשובות בנושא רשלנות רפואית</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/217/שאלות-ותשובות-בנושא-רשלנות-רפואית</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/217/שאלות-ותשובות-בנושא-רשלנות-רפואית</guid>
<pubDate>2009-11-01</pubDate>
<description>בשנים האחרונות חלה עליה חדה בתביעות לפיצויים בגין רשלנות רפואית עקב ההכרה כי גם המערכת הרפואית חשופה לביקורת מקצועית. אנשים מסוימים אשר נפגעו מרשלנות רפואית, בין אם באבחון, בטיפול רפואי, בהריון או לידה או בניתוחים, חוששים לעיתים להתחיל בהליך של תביעת רשלנות רפואית עקב חשש ממורכבות התביעה והקשיים בהם עשוי התובע להיתקל בדרך. לפניכם תשובות לשאלות נפוצות בתחום המשפטי הסבוך של רשלנות רפואית :</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/217/שאלות-ותשובות-בנושא-רשלנות-רפואית" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/217/שאלות-ותשובות-בנושא-רשלנות-רפואית" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>מהם נזקי גוף?</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/216/מהם-נזקי-גוף?</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/216/מהם-נזקי-גוף?</guid>
<pubDate>2009-11-01</pubDate>
<description>נזקי גוף כוללים כל נזק אשר נגרם לגופו של אדם, לרבות מחלה, ליקוי גופני או שכלי ומוות. תביעות לפיצויים בגין נזקי גוף הם תחום משפטי רחב ביותר, הכולל בין היתר נזקי גוף שנגרמו כתוצאה מתאונות דרכים, מתאונות עבודה או כתוצאה מרשלנות רפואית. תביעות לפיצויים בגין נזקי גוף הן תביעות מורכבות, ומטרתן להשיג "הטבת נזקי גוף", כלומר - פיצויים כספיים או אחרים, המיועדים להשיב את מצבו של הניזוק לקדמותו באופן חלקי או מלא או להקל על סבלו. במאמר זה בחרנו להתמקד בשתי עילות נפוצות לתביעות פיצויים בגין נזקי גוף – רשלנות</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/216/מהם-נזקי-גוף?" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/216/מהם-נזקי-גוף?" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>רשלנות רפואית malpractice - נפגעת בעת טיפול רפואי?</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/214/רשלנות-רפואית-malpractice---נפגעת-בעת-טיפול-רפואי?</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/214/רשלנות-רפואית-malpractice---נפגעת-בעת-טיפול-רפואי?</guid>
<pubDate>2009-11-01</pubDate>
<description>מה אתם יודעים על רשלנות רפואית?

נתחיל מזה שמקרי רשלנות רפואית (malpractice) מוכרים בהיסטוריה האנושית מזה מאות שנים. עוד הרבה לפני שהיה מזרק לצורך העניין. ולמה? התשובה פשוטה לצערינו, גם רופאים, אחיות, מטפלים ואנשי צוות רפואי בכלל הם רק בני אדם וכמו כולנו, גם הם עושים טעויות. אלא שמה? החוק מחייב אנשי צוות רפואי לרמה סבירה של טיפול רפואי נאות, העומד בכללים שנקבעו בעיקרם בפסיקת בית המשפט.

רופא שאינו עומד בכללים שנקבעו וגורם לנזק חמור למטופל, במהלך או אחרי טיפול רפואי, עלול להתבע בעילת רשלנות</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/214/רשלנות-רפואית-malpractice---נפגעת-בעת-טיפול-רפואי?" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/214/רשלנות-רפואית-malpractice---נפגעת-בעת-טיפול-רפואי?" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>תקציר פסק דין</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/213/תקציר-פסק-דין</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/213/תקציר-פסק-דין</guid>
<pubDate>2009-11-01</pubDate>
<description>בין הנאמן על נכסי החייב לבין בנק שהינו 'הנושה המובטח' קיימת מחלוקת בנוגע לזהות הגורם המוסמך לממש את בית המגורים של החייב ואשתו, המשועבד לנושה המובטח. בעוד הנאמן (בהסכמת אשת החייב) הגיש בקשה להסמיכו לממש את הנכס, הגיש הנושה המובטח, שלושה ימים לאחר מכן, בקשה להורות על מימוש הנכס על ידו במסגרת הליכי הוצאה לפועל.

ביהמ'ש</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/213/תקציר-פסק-דין" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/213/תקציר-פסק-דין" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>תקציר פס"ד - תא (י-ם) 7058/05 דווקא בע'מ נ' מדינת ישראל-משרד הבטחון</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/212/תקציר-פס"ד---תא-(י-ם)-7058/05-דווקא-בע'מ-נ'-מדינת-ישראל-משרד-הבטחון</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/212/תקציר-פס"ד---תא-(י-ם)-7058/05-דווקא-בע'מ-נ'-מדינת-ישראל-משרד-הבטחון</guid>
<pubDate>2009-11-01</pubDate>
<description>בקשה לדחיה על הסף מחמת התיישנות. רקע: בשנת 1981, אישרה ממשלת ישראל, את הקמת היישוב רמת קדרון בתחום 'עוטף ירושלים'. ב-1992 ו-1994, ניתנו החלטות ממשלה, לפיהם לפי שעה לא ייבנה היישוב. בסופו של יום, היישוב לא הוקם והשטח אשר עליו עתיד היה להיבנות היישוב, הועבר לחזקתה של הרשות הפלסטינית. התובעת – חברה פרטית, שרכשה קרקעות ופעלה להקמת היישוב, הגישה תביעה לצו עשה – להורות לנתבעים להקצות לה קרקע חלופית ללא מכרז וללא תשלום. ותביעה כספית לפיצוי בגין התשלומים ששילמה לצורך ביצוע העבודות להקמת היישוב, הוצאותיה</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/212/תקציר-פס"ד---תא-(י-ם)-7058/05-דווקא-בע'מ-נ'-מדינת-ישראל-משרד-הבטחון" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/212/תקציר-פס"ד---תא-(י-ם)-7058/05-דווקא-בע'מ-נ'-מדינת-ישראל-משרד-הבטחון" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>תקציר פס"ד - בשא (י-ם) 4158/07 עו'ד נשר נפתלי, נאמן לנכסי החייב מאיר גבירץ</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/211/תקציר-פס"ד---בשא-(י-ם)-4158/07-עו'ד-נשר-נפתלי,-נאמן-לנכסי-החייב-מאיר-גבירץ</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/211/תקציר-פס"ד---בשא-(י-ם)-4158/07-עו'ד-נשר-נפתלי,-נאמן-לנכסי-החייב-מאיר-גבירץ</guid>
<pubDate>2009-11-01</pubDate>
<description>בקשת הנאמן לנכסי החייב למתן הוראות על פיהן תמחק המשכנתא מדרגה שניה שנרשמה לטובת קרובי פושט הרגל, ולקבוע כי אין להם זכויות משכנתא על פי השטר. שטר המשכנתא, נעשה לאחר צו הכינוס ולטענת הנאמן, מדובר בניסיון של החייב להבריח נכסים או ליתן העדפה לנושים (המשיבים) שהינה בטלה מן הדין.

ביהמ'ש המחוזי קיבל את הבקשה ופסק כי:

מדובר בהענקה הבטלה כלפי הנאמן ולפיכך הורה על ביטול המשכנתא נשוא הבקשה.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/211/תקציר-פס"ד---בשא-(י-ם)-4158/07-עו'ד-נשר-נפתלי,-נאמן-לנכסי-החייב-מאיר-גבירץ" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/211/תקציר-פס"ד---בשא-(י-ם)-4158/07-עו'ד-נשר-נפתלי,-נאמן-לנכסי-החייב-מאיר-גבירץ" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>תקצירי פסקי דין - אוורור חדרי שירות</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/210/תקצירי-פסקי-דין---אוורור-חדרי-שירות</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/210/תקצירי-פסקי-דין---אוורור-חדרי-שירות</guid>
<pubDate>2009-11-01</pubDate>
<description>מאת: ד"ר אברהם בן-עזרא

אופן מדידת חלון 
החלון כהגדרתו בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל – 1970, התוספת השנייה, סעיף 2.01, הוא פתח לשם תאורה ואוורור, ולפיכך החלקים אשר אינם מאפשרים תאורה ו/או אוורור אינם חלק מהחלון מבחינת שטחו המינימלי הנדרש.

בעניין זה יצאה הלכה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בפסק דינה של השופטת צ' ברון אשר אושר בבית המשפט העליון.

ת"א 922/95 סלומון שמואל ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל ואח',  בית המשפט המחוזי</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/210/תקצירי-פסקי-דין---אוורור-חדרי-שירות" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/210/תקצירי-פסקי-דין---אוורור-חדרי-שירות" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>בנסיבות מסוימות, כונס נכסים יכול לעשות שימוש בפטור ממס שבח בניגוד לדעתו של החייב</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/209/בנסיבות-מסוימות,-כונס-נכסים-יכול-לעשות-שימוש-בפטור-ממס-שבח-בניגוד-לדעתו-של-החייב</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/209/בנסיבות-מסוימות,-כונס-נכסים-יכול-לעשות-שימוש-בפטור-ממס-שבח-בניגוד-לדעתו-של-החייב</guid>
<pubDate>2009-11-01</pubDate>
<description>נפסק: פטור מתשלום מס שבח בגין מכירת דירת מגורים מזכה הינה זכות אישית השייכת לחייב - בעל הנכס ואינה כלולה בגדר הזכות הממושכנת בשטר המשכנתא. יחד עם זאת, בהעדר נסיבות מיוחדות, ובהינתן מצב בו עסקינן בדירת מגורים אחת ויחידה העומדת בפני מימוש בהליכי כינוס נכסים לצורך סילוק חוב של החייב ובהעדר שימוש אחר לפטור זה, לא יעלה על הדעת לאפשר לחייב להחזיק באמתחתו את הפטור ובכך להורידו לטמיון.

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
ה"פ 458/</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/209/בנסיבות-מסוימות,-כונס-נכסים-יכול-לעשות-שימוש-בפטור-ממס-שבח-בניגוד-לדעתו-של-החייב" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/209/בנסיבות-מסוימות,-כונס-נכסים-יכול-לעשות-שימוש-בפטור-ממס-שבח-בניגוד-לדעתו-של-החייב" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>מה בין עיקול זמני על פי תקנות סד"א לבין עיקול על פי חוק ההוצל"פ</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/208/מה-בין-עיקול-זמני-על-פי-תקנות-סד"א-לבין-עיקול-על-פי-חוק-ההוצל"פ</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/208/מה-בין-עיקול-זמני-על-פי-תקנות-סד"א-לבין-עיקול-על-פי-חוק-ההוצל"פ</guid>
<pubDate>2009-11-01</pubDate>
<description>נפסק: עיקול זמני שהוטל עפ"י תקנות סד"א תופס את נכסי החייב המצויים אצל המחזיק במועד הטלת הצו בלבד, וזאת בשונה מעיקול במסגרת הוצל"פ התופס אף את נכסי החייב אשר יגיעו למחזיק בתוך 3 חודשים ממועד מתן הצו. כמו כן נפסק, צו עיקול (זמני או קבוע) יכול להיות מוטל על זכויות קיימות כמו גם על זכויות עתידיות. אולם, כאשר מדובר על זכויות עתידיות, הזכות המעוקלת צריכה להיות זכות שכבר התגבשה בעת הטלת העיקול, אלא שמועד פירעונה הוא בעתיד, כגון זכות לשכר דירה שפרעונו בעתיד, במסגרת חוזה שכירות תקף. 

בתי המשפט</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/208/מה-בין-עיקול-זמני-על-פי-תקנות-סד"א-לבין-עיקול-על-פי-חוק-ההוצל"פ" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/208/מה-בין-עיקול-זמני-על-פי-תקנות-סד"א-לבין-עיקול-על-פי-חוק-ההוצל"פ" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>בגץ 4795/07 פלוני נ' ד'ר א' זנדבק, ממונה ארצי ויו'ר ועדות רפואיות מחוזי</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/207/בגץ-4795/07-פלוני-נ'-ד'ר-א'-זנדבק,-ממונה-ארצי-ויו'ר-ועדות-רפואיות-מחוזי</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/207/בגץ-4795/07-פלוני-נ'-ד'ר-א'-זנדבק,-ממונה-ארצי-ויו'ר-ועדות-רפואיות-מחוזי</guid>
<pubDate>2009-11-01</pubDate>
<description>עתירות להורות למשיבים להמציא לעותרים, נכי צה'ל, עותק מפרוטוקול הועדות הרפואיות (הפועלות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום)), אשר דנו בעניינם. במהלך הדיון הציגו המשיבים נוהל חדש, לפיו יוכל כל פונה לקבל עוד טרם קבלת החלטה סופית את חלקי טופס הבדיקה, למעט התייעצויות פנימיות של חברי הועדה (שייחשפו רק עם קבלת החלטה). הדיון עניינו בסבירותו של הנוהל החדש לגופו, והטענה לפיה נוהל זה מפלה בין נכים המטופלים ע'י ועדות רפואיות מכוח חוק הנכים, לבין אלה המטופלים ע'י ועדות רפואיות מכוח חוק הביטוח הלאומי.

ביהמ'ש ה</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/207/בגץ-4795/07-פלוני-נ'-ד'ר-א'-זנדבק,-ממונה-ארצי-ויו'ר-ועדות-רפואיות-מחוזי" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/207/בגץ-4795/07-פלוני-נ'-ד'ר-א'-זנדבק,-ממונה-ארצי-ויו'ר-ועדות-רפואיות-מחוזי" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>זכות הקיזוז של הבנק על-פי ההסכמים שבינו לבין הלקוח עדיפה וקודמת לזכותו של כל מעקל</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/206/זכות-הקיזוז-של-הבנק-על-פי-ההסכמים-שבינו-לבין-הלקוח-עדיפה-וקודמת-לזכותו-של-כל-מעקל</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/206/זכות-הקיזוז-של-הבנק-על-פי-ההסכמים-שבינו-לבין-הלקוח-עדיפה-וקודמת-לזכותו-של-כל-מעקל</guid>
<pubDate>2009-11-01</pubDate>
<description>נפסק: המעקל "נכנס בנעלי החייב" (לקוח הבנק), ואין ביכולתו של המעקל לרכוש לעצמו זכויות טובות יותר משיש לחייב עצמו כלפי הבנק, ובהיות זכויות אלו כפופות להסכמים שנחתמו בין החייב לבין הבנק לרבות הסכמי קיזוז, כאשר יש ללקוח יותר מחשבון אחד, וכאשר קיימות בחשבונותיו הן יתרות זכות והן יתרות חובה, נוצר מצב שבו קיימים חיובים הדדיים בין הבנק ללקוחו, והבנק רשאי, באופן עקרוני, לקזז את החיובים אלה מאלה.

ערעור אזרחי מס' 1226/90</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/206/זכות-הקיזוז-של-הבנק-על-פי-ההסכמים-שבינו-לבין-הלקוח-עדיפה-וקודמת-לזכותו-של-כל-מעקל" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/206/זכות-הקיזוז-של-הבנק-על-פי-ההסכמים-שבינו-לבין-הלקוח-עדיפה-וקודמת-לזכותו-של-כל-מעקל" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>הסכמים יש לכבד</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/205/הסכמים-יש-לכבד</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/205/הסכמים-יש-לכבד</guid>
<pubDate>2009-11-01</pubDate>
<description>בית המשפט המחוזי אישר פסק בורר מתוקן בו נקבע כי שיעור הריבית בו חויב הפיגור בהלוואה יהיה בהתאם למוסכם בהסכם על פי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, זאת לאחר שהורה לבורר לתקן את פסק הבורר שקבע כי פיגור בהחזר ההלוואה יחויב לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה ולא על פי הסכם ההלוואה שקבע חיוב ריבית מקסימאלית לפי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות

* עו"ד יובל גוטר

המדובר בשותפות למיזם עסקי ורכישת נכס מקרקעין וביצוע פרויקט בנכס, בין שלושה שותפים: אפרים, ציון ואיתן.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/205/הסכמים-יש-לכבד" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/205/הסכמים-יש-לכבד" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>טראומה על גולגולת דקה</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/204/טראומה-על-גולגולת-דקה</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/204/טראומה-על-גולגולת-דקה</guid>
<pubDate>2009-11-01</pubDate>
<description>ביום ד' לחודש אייר תש"ח נפל גוש עציון בידי הירדנים. במהלך הקרבות הקשים נהרגו כ-240 לוחמים. תושבי הגוש שנותרו בחיים נלקחו למחנות שבויים בירדן. 
למחרת, הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל. לימים נקבע יום נפילת גוש עציון  כיום הזיכרון לחללי צה"ל. 
בין תושבי הגוש שנפלו בשבי היה גם פ', שעלה ארצה מספר שנים קודם לכן, מתוך תקווה למצוא בגוש עציון מקלט מפני הכבשנים באירופה. 
השהות בשבי נמשכה 11 חודשים והייתה קשה מנשוא עבור פ'. עוד בהיותו בשבי, החל לסבול מתסמינים דיכאוניים. שלושה ימים לאחר שחרורו מה</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/204/טראומה-על-גולגולת-דקה" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/204/טראומה-על-גולגולת-דקה" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>תביעה כנגד משרד הביטחון</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/203/תביעה-כנגד-משרד-הביטחון</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/203/תביעה-כנגד-משרד-הביטחון</guid>
<pubDate>2009-11-01</pubDate>
<description>סעיף 6 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) תשי"ב-1952 קובע ייחוד עילה בנוגע לכל התביעות בגין נזקים שנגרמו תוך כדי ועקב השירות הצבאי. כפועל יוצא מחוק זה, החוק היחיד באמצעותו ניתן לתבוע בעניינים אלה, הוא חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן - חוק הנכים).

למעשה, חוק הנכים הנו</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/203/תביעה-כנגד-משרד-הביטחון" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/203/תביעה-כנגד-משרד-הביטחון" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>נפגעת מפעולת איבה? נפגע הלם או פגוע חרדה?- מגיע לך פיצוי!!!</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/202/נפגעת-מפעולת-איבה?-נפגע-הלם-או-פגוע-חרדה?--מגיע-לך-פיצוי!!!</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/202/נפגעת-מפעולת-איבה?-נפגע-הלם-או-פגוע-חרדה?--מגיע-לך-פיצוי!!!</guid>
<pubDate>2009-11-01</pubDate>
<description>כל אזרח או תושב ישראל אשר נפגע מפעולה של מדינה או ארגון עוין לישראל, למשל פיגוע טרור, פגיעת קסאם, וכדומה זכאי לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה תש"ל 1970 לפיצויים, בין היתר גם נפגעי חרדה ופוסט טראומה נכנסים לקטגוריה זו. 

כיצד? ראשית על הנפגע לקבל את אישור משרד הביטחון על ידי פניה לרשות המאשרת מטעמם, כי אותה פעולה אכן פעולת איבה היא.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/202/נפגעת-מפעולת-איבה?-נפגע-הלם-או-פגוע-חרדה?--מגיע-לך-פיצוי!!!" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/202/נפגעת-מפעולת-איבה?-נפגע-הלם-או-פגוע-חרדה?--מגיע-לך-פיצוי!!!" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>זכויות נפגעי טרור ונפגעי פעולות איבה</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/201/זכויות-נפגעי-טרור-ונפגעי-פעולות-איבה</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/201/זכויות-נפגעי-טרור-ונפגעי-פעולות-איבה</guid>
<pubDate>2009-11-01</pubDate>
<description>במבצע "עופרת יצוקה" שיגרו אנשי החמאס לדרום הארץ פצצות קסאם, מרגמה וטילי גראד. מאירועים אלה וגם מהאירועים שהתרחשו  בעיקר באיזור שדרות, בתקופה של 8 השנים שקדמו למבצע עופרת יצוקה, נפגעו מספר לא מבוטל מאזרחי ישראל,  בעקר אלה הגרים כישובי "איזור עוטף עזה", .  חלק מנפגעי הטרור נפצעו בפציעות פיסיות אך מרבית הנפגעים  נפגעו  בעיקר בפגיעות נפשיות. 

במרבית המקרים נפגעי</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/201/זכויות-נפגעי-טרור-ונפגעי-פעולות-איבה" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/201/זכויות-נפגעי-טרור-ונפגעי-פעולות-איבה" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>משפחה שכולה, או בלשון החוק , משפחתו של נספה במערכה. מה הם הקריטריונים להיחשב כמשפחה כזו. מה לעשות כשטוען קצין תגמולים שאין קשר בין הפטירה לשרות</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/200/משפחה-שכולה,-או-בלשון-החוק-,-משפחתו-של-נספה-במערכה.-מה-הם-הקריטריונים-להיחשב-כמשפחה-כזו.-מה-לעשות-כשטוען-קצין-תגמולים-שאין-קשר-בין-הפטירה-לשרות</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/200/משפחה-שכולה,-או-בלשון-החוק-,-משפחתו-של-נספה-במערכה.-מה-הם-הקריטריונים-להיחשב-כמשפחה-כזו.-מה-לעשות-כשטוען-קצין-תגמולים-שאין-קשר-בין-הפטירה-לשרות</guid>
<pubDate>2009-11-01</pubDate>
<description>קורה פעמים רבות, שחייל נפטר במהלך השרות הצבאי שלו, או שלפתע מקבל דום לב בבסיס,
או מחוצה לו והמשפחה תובעת להיות מוכרת כמשפחתו של חלל צה"ל.
להפתעתה המשפחה מגלה שקצין התגמולים קובע, שלא! אין קשר בין השרות של החייל או החיילת, בחובה בקבע או במילואים לבין פטירתו. התסכול והכאב גדולים, כי לא רק שיקירם נפטר, והנה טוענים שמת בלי קשר לשרות הצבאי.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/200/משפחה-שכולה,-או-בלשון-החוק-,-משפחתו-של-נספה-במערכה.-מה-הם-הקריטריונים-להיחשב-כמשפחה-כזו.-מה-לעשות-כשטוען-קצין-תגמולים-שאין-קשר-בין-הפטירה-לשרות" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/200/משפחה-שכולה,-או-בלשון-החוק-,-משפחתו-של-נספה-במערכה.-מה-הם-הקריטריונים-להיחשב-כמשפחה-כזו.-מה-לעשות-כשטוען-קצין-תגמולים-שאין-קשר-בין-הפטירה-לשרות" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>נכי צהל וחללי צה</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/199/נכי-צהל-וחללי-צה</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/199/נכי-צהל-וחללי-צה</guid>
<pubDate>2009-11-01</pubDate>
<description>קיימת הנחה אצל רבים, לפיה אם חייל נהרג בעת שרותו, בתאונת דרכים, הרי שבאופן אוטומטי הוא נחשב: חלל צה"ל - מי שנספה במערכה- ומשפחתו היא משפחה שכולה.
   הטענה היא שהדברים ברורים ואין צורך לפנות לעורך דין, כיוון שכדגברא ברור וחד כמו תער, חבל לחתוך בכיס של המשפחה, כשאוטומטית, משרד  הביטחון יקבע: זהו חלל צה"ל!
    האכזבה והשוק של המשפחה</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/199/נכי-צהל-וחללי-צה" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/199/נכי-צהל-וחללי-צה" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>זכויות נכי משרד הביטחון , משטרת ישראל , שירות בתי הסוהר ושירות הביטחון הכללי</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/198/זכויות-נכי-משרד-הביטחון-,-משטרת-ישראל-,-שירות-בתי-הסוהר-ושירות-הביטחון-הכללי</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/198/זכויות-נכי-משרד-הביטחון-,-משטרת-ישראל-,-שירות-בתי-הסוהר-ושירות-הביטחון-הכללי</guid>
<pubDate>2009-11-01</pubDate>
<description>זכויות נכי משרד הביטחון , משטרת ישראל , שירות בתי הסוהר ושירות הביטחון הכללי



  
אנשי קבע, חיילים משוחררים , המשרתים ויוצאי שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל ( לרבות משמר הגבול ) , אנשי שב"כ ואנשי ביטחון אחרים זכאים לסיוע והכרה בגין פציעה או מחלה שנגרמה במהלך ועקב תנאי שירותם.

הסיוע הניתן מתבטא בפיצויי כספי , תגמולים חודשיים והטבות המוקנות מכוח ההכרה בהם כנכים.

על מנת לזכות בהכרה כנכה יש צורך להגיש תביעה על פי חוק הנכים תגמולים ושיקום ולעתור לכך שפציעה או מחלה שנגרמו במהלך ועקב השירות הצ</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/198/זכויות-נכי-משרד-הביטחון-,-משטרת-ישראל-,-שירות-בתי-הסוהר-ושירות-הביטחון-הכללי" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/198/זכויות-נכי-משרד-הביטחון-,-משטרת-ישראל-,-שירות-בתי-הסוהר-ושירות-הביטחון-הכללי" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>דלקת פרקים שפרצה בשירות. החמרה? גרימה? או שאין קשר?</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/197/דלקת-פרקים-שפרצה-בשירות.-החמרה?-גרימה?-או-שאין-קשר?</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/197/דלקת-פרקים-שפרצה-בשירות.-החמרה?-גרימה?-או-שאין-קשר?</guid>
<pubDate>2009-11-01</pubDate>
<description>כדי  להיות מוכר כנכה צה"ל, על הנפגע בשירות הצבאי להגיש את הבקשה להכרה בנכות, ממולאת היטב, באורח מדוייק נכון וללא טעויות. כל טעות הרת אסון, כי ברור שקצין התגמולים מנצל כל פירצה או טעות כדי לקבוע מה הנכות המקסימלית שיזכה בה בנכה.

למעשה אם ישנה טעות חדה וברורה אין בנמצא מצב שנכה ישמע מקצין התגמולים או מבית משפט הערה, לדעתנו טעית ועליך לשנות את האופן בו ניסחת אותה, כי אתה עלול להפסיד חלק מזכויותיך.

אלא שיש מקרים כמו המקרה</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/197/דלקת-פרקים-שפרצה-בשירות.-החמרה?-גרימה?-או-שאין-קשר?" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/197/דלקת-פרקים-שפרצה-בשירות.-החמרה?-גרימה?-או-שאין-קשר?" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>פרופיל 21 , סעיף נפשי</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/196/פרופיל-21-,-סעיף-נפשי</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/196/פרופיל-21-,-סעיף-נפשי</guid>
<pubDate>2009-11-01</pubDate>
<description>פרופיל 21 , סעיף נפשי
מאת חנן דוד, סא"ל (במיל) וייס 
פרופיל 21 שימוש ציני של הצבא במונח שעבר זמנו.

שימוש פסול למטרה שלא לשמה נועד.


צודק עלה וטועה הצבא. ישנם עשרות אלפים אנשים מצוינים

ש"זכו" בפרופיל 21 על לא עוול בכפם.

עד היום במסגרת תפקידי ודרגתי לא העזתי להתערב בנושא העוולה הזאת. גם בזמן שלא לבשתי מדים , כאזרח, לא קבע בדימוס, שאז יכולתי להתבטא כמעט בכל נושא. אולי עוד לא הייתה לי דעה מגובשת.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/196/פרופיל-21-,-סעיף-נפשי" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/196/פרופיל-21-,-סעיף-נפשי" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>כיצד מנסים לתפור תיק לקצין מילואים בכיר.</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/195/כיצד-מנסים-לתפור-תיק-לקצין-מילואים-בכיר.</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/195/כיצד-מנסים-לתפור-תיק-לקצין-מילואים-בכיר.</guid>
<pubDate>2009-11-01</pubDate>
<description>כיצד מנסים לתפור תיק לקצין מילואים בכיר.
מאת חנן דוד, סא"ל (במיל) וייס 
כיצד מנסים לתפור תיק לקצין מילואים בכיר.


"...לא היה שחר להאשמות כנגדך..." אומר המשנה לראש הממשלה, השר חיים רמון

RE: פושעים במדים מנסים לתפור תיק לקצין מילואים בכיר. ומשבשים את זכותו לתבוע פיצויים, סוגסטיה במשפט הצבאי . 


ח"כ נכבד/ה, 


האם תוכל להגיש שאילתא לשר הביטחון מדוע ננזפתי, נזיפה פיקודית, לא חוקית, במקום לקבל צל"ש ?


לעבור, במ"לים- בני משקים , קיבוצניקים לפיקוד, ללא קשר ליכולת ובד"כ מהרפת), את דר</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/195/כיצד-מנסים-לתפור-תיק-לקצין-מילואים-בכיר." type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/195/כיצד-מנסים-לתפור-תיק-לקצין-מילואים-בכיר." type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>סערה בכוס יין, וודקה או בירה...</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/194/סערה-בכוס-יין,-וודקה-או-בירה...</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/194/סערה-בכוס-יין,-וודקה-או-בירה...</guid>
<pubDate>2009-11-01</pubDate>
<description>הייתה אחלה מסיבה, ואתה גבר יוצא ממנה אחרי כמה שוטים, כמו בסרט, בחורה על יד אחת וביד השנייה המפתחות לרכב - הכל בראש טוב, נוסעים, אליך ? אליה?, לא בדיוק.  
 
לפתע מאי שם, אתה קולט אור כחול ואחריו יצור מוזר, כחול עם וסט צהוב (ולא שחקן מדוכא של מכבי תל אביב) שאומר לך לעצור בצד.
 כן, שלום !!!, אתה אומר מופתע, אבל הוא לא מתעניין לא בתוכניות שלך וגם לא בפוטו רצח ברשיון הנהיגה (ברור שבתוקף...),</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/194/סערה-בכוס-יין,-וודקה-או-בירה..." type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/194/סערה-בכוס-יין,-וודקה-או-בירה..." type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>תעבורה, פסילת רשיון, בית משפט לתעבורה דוחות</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/193/תעבורה,-פסילת-רשיון,-בית-משפט-לתעבורה-דוחות</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/193/תעבורה,-פסילת-רשיון,-בית-משפט-לתעבורה-דוחות</guid>
<pubDate>2009-11-01</pubDate>
<description>מהי כמות האלכוהול הבטוחה והחוקית לנהיגה ברכב ?
מאת ענב אורלב 
כמה מותר לנו כנהגים לשתות לפני רכיבה על דו גלגלי או נהיגה ברכב?

לעתים קרובות אנו מבלים עם החברים או המשפחה הקרובה בפאב השכונתי, במפגש האופנועים המסורתי, במסיבה של מקום העבודה או כל אירוע משמח אחר.
מנהג בארץ הוא כי אחד ממרכיבי האירוע הנו שתיית אלכוהול במגמה להנעים את האווירה ולהעצים את שמחת הבאים. 
שתייה בצוותא יכולה להיות דבר משמח ומלכד, המעלה את רמת ההנאה ולכן דבר מבורך.
ואם ביין אדום עסקינן כדוגמת הקברנה סוביניון או המרלו, ת</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/193/תעבורה,-פסילת-רשיון,-בית-משפט-לתעבורה-דוחות" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/193/תעבורה,-פסילת-רשיון,-בית-משפט-לתעבורה-דוחות" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>הפצצה המתקתקת בדיני תעבורה</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/192/הפצצה-המתקתקת-בדיני-תעבורה</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/192/הפצצה-המתקתקת-בדיני-תעבורה</guid>
<pubDate>2009-11-01</pubDate>
<description>הפצצה המתקתקת בדיני תעבורה
מאת תומר גונן עורך דין

הפצצה המתקתקת בדיני התעבורה
להלן סעיף 40 א(א) שהתקבל לאחרונה בכנסת, סעיף זה מובא כלשונו עפ"י הנוסח המופיע בספר החוקים ולאחר מכן אכתוב על המשמעות של סעיפים אלו:
40א.* (א) (1) הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיפים 62(3), 64, 64א, 65(א)(2) או (3) או 67, או על עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, תוך שימוש ברכב, ובעשר השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות, דינו - נוסף על כל עונש אחר - פסילה מקבל א</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/192/הפצצה-המתקתקת-בדיני-תעבורה" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/192/הפצצה-המתקתקת-בדיני-תעבורה" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>ביטול דוחות חניה ופקודת המסים גבייה</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/191/ביטול-דוחות-חניה-ופקודת-המסים-גבייה</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/191/ביטול-דוחות-חניה-ופקודת-המסים-גבייה</guid>
<pubDate>2009-11-01</pubDate>
<description>ביטול דוחות חניה ופקודת המסים גבייה
מאת עו''ד מיכאל גנון 
עיריית הרצליה דרשה מתושב העיר תשלום של דו''חות חניה מלפני 12 שנים. התושב הוכיח בבית המשפט כי התזכורת האחרונה שנשלחה אליו הייתה לפני תשע שנים והעירייה נאלצה לוותר על חובותיו.

בית משפט השלום בהרצליה פסק לאחרונה כי העירייה לא תוכל לגבות מתושב העיר קנסות בגין דו''חות חניה וזאת מכיוון שחלפו תשע שנים מאז התזכורת האחרונה ששלחה אליו.

התושב, שיוצג בבית המשפט על ידי עו''ד מיכאל גנון, טען כי העירייה דורשת ממנו תשלום של כעשרה דו''חות חניה, מה</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/191/ביטול-דוחות-חניה-ופקודת-המסים-גבייה" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/191/ביטול-דוחות-חניה-ופקודת-המסים-גבייה" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>ביהמ"ש קבע כי תוצאות המכשיר המשמש את המשטרה למדידת רמת האלכוהול בדם אינן אמינות</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/190/ביהמ"ש-קבע-כי-תוצאות-המכשיר-המשמש-את-המשטרה-למדידת-רמת-האלכוהול-בדם-אינן-אמינות</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/190/ביהמ"ש-קבע-כי-תוצאות-המכשיר-המשמש-את-המשטרה-למדידת-רמת-האלכוהול-בדם-אינן-אמינות</guid>
<pubDate>2009-11-01</pubDate>
<description>ביהמ"ש קבע כי תוצאות המכשיר המשמש את המשטרה למדידת רמת האלכוהול בדם אינן אמינות

"מכשיר הינשוף"  למדידת רמת האלכוהול בדם לא אמין.

בצעד תקדימי קבע בית משפט לתעבורה כי המכשיר "ינשוף" אשר משמש את משטרת התנועה לקביעת רמת האלכוהול בדם של נהגים,לחלוטין לא אמינות ולא ניתן בגלל זה להרשיע נהג שיכור.
אחת מהסיבות שהניאו את השופט שלמה נחשון להגיע לתקדים זה, זו העובדה הקריטית שכיול המכשיר לא נעשה לפי המקובל.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/190/ביהמ"ש-קבע-כי-תוצאות-המכשיר-המשמש-את-המשטרה-למדידת-רמת-האלכוהול-בדם-אינן-אמינות" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/190/ביהמ"ש-קבע-כי-תוצאות-המכשיר-המשמש-את-המשטרה-למדידת-רמת-האלכוהול-בדם-אינן-אמינות" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>עבירות תנועה - מתי מוגש כתב אישום?</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/188/עבירות-תנועה---מתי-מוגש-כתב-אישום?</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/188/עבירות-תנועה---מתי-מוגש-כתב-אישום?</guid>
<pubDate>2009-11-01</pubDate>
<description>עבירת מהירות נחשבת לעבירה חמורות ע"פ פקודת התעבורה, אבל חומרת הענישה נקבעת בהתאם לחריגה מהמהירות המותרת. פקודת התעבורה קובעת כי חלק מהעבירות מוגדרות כ-ברירת קנס (תשלום הקנס במקום קיום משפט) וחלק זימון לדין.

המהירות המותרת
בדרך עירונית- רוב סוגי הרכב - 50 קמ"ש. 
בדרך שאינה עירונית- רוב סוגי הרכב - 80 קמ"ש. 
בדרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי- רוב סוגי הרכב - 90 קמ"ש. 
בדרך מהירה- רוב סוגי הרכב - 110 קמ"ש.

חריגה מהמהירות המותרת</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/188/עבירות-תנועה---מתי-מוגש-כתב-אישום?" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/188/עבירות-תנועה---מתי-מוגש-כתב-אישום?" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>נהיגה בשיכרות - הגדרה ופתרונות</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/186/נהיגה-בשיכרות---הגדרה-ופתרונות</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/186/נהיגה-בשיכרות---הגדרה-ופתרונות</guid>
<pubDate>2009-10-29</pubDate>
<description>בתקופה האחרונה ניכרת החמרה דרמטית ברמת הענישה בעבירה של נהיגה בשכרות, נושא הבטיחות בדרכים תופס את מקומו יותר ויותר בתקשורת ועניין הנהיגה בשכרות בדגש חזק, וזאת לאור ריבוי תאונות דרכים בהן מעורבים נהגים אשר נתפסו בעת נהיגה בשכרות. העונש על נהיגה בשכרות עומד על שנתיים פסילה בפועל. על מנת להתמודד בהצלחה עם התופעה וכדי להביא לזיכויו של הנאשם ואפילו לצמצום העונש הצפוי לו, רצוי והכרחי לקחת את שירותיו של עורך דין המתמחה בדיני תעבורה. לפניך הגדרת החוק לנהיגה בשיכרות ודרכים לפתרונה:</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/186/נהיגה-בשיכרות---הגדרה-ופתרונות" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/186/נהיגה-בשיכרות---הגדרה-ופתרונות" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>הוכחת נהיגה במהירות מופרזת</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/184/הוכחת-נהיגה-במהירות-מופרזת</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/184/הוכחת-נהיגה-במהירות-מופרזת</guid>
<pubDate>2009-10-29</pubDate>
<description>נהיגה במהירות מופרזת היא אחת העבירות החמורות על פי פקודת התעבורה אולם חומרת העונש נקבעת בהתאם לחריגת המהירות אשר ביצע הנהג.

על התביעה חלה חובת ההוכחה להוכיח מעל לכל ספק סביר כי הנאשם עבר את העבירה בה הוא מואשם. על מנת להוכיח עבירת מהירות בדרך כלל לא ניתן להסתמך על חושיו הטבעיים של השוטר שעצר את הנהג למרות זאת שוטר שנוהג בכביש מהיר במהירות של 90 קמ"ש יוכל להעיד בוודאות כי הנהג ברכב החולף נסע במהירות העולה על 90 קמ"ש. אולם במקרה זה קשה להוכיח את המהירות המדויקת בה נסע הרכב החשוד ובהתאמה לא תוכל</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/184/הוכחת-נהיגה-במהירות-מופרזת" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/184/הוכחת-נהיגה-במהירות-מופרזת" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>חשוב לדעת - דיני תעבורה</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/183/חשוב-לדעת---דיני-תעבורה</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/183/חשוב-לדעת---דיני-תעבורה</guid>
<pubDate>2009-10-29</pubDate>
<description>תחום התעבורה במדינת ישראל הינו חלק מתחום של משפט פלילי. נהגים רבים נוטים להקל ראש בעבירות תנועה, אולם בשנים האחרונות חוקי האכיפה והעונשים הניתנים בבתי המשפט הפכו מחמירים במיוחד בכל הנוגע לעבירות תעבורה מסוימות. 
הנהיגה על הכבישים, והשהייה על הכביש בכלל, הפכה לפעולה מסוכנת ומסכנת חיים, תופעת הקטל בכבישים וצמצום התאונות באופן כללי, הביאו עמם החמרה ממשית בענישה.
במצב זה, בתי המשפט עלול לגזור עונשים חמורים על עברייני תנועה, כך שכיום מומלץ ביותר לפנות לקבלת סיוע משפטי על ידי עורכי דין המתמחים בדיני</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/183/חשוב-לדעת---דיני-תעבורה" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/183/חשוב-לדעת---דיני-תעבורה" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>עסקאות בקניין רוחני בתקופות משבר כלכלי</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/182/עסקאות-בקניין-רוחני-בתקופות-משבר-כלכלי</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/182/עסקאות-בקניין-רוחני-בתקופות-משבר-כלכלי</guid>
<pubDate>2009-10-29</pubDate>
<description>המשבר הכלכלי הפוקד בימים אלה את השווקים הבינלאומיים והירידה בצריכה הפרטית ובעסקאות המסחריות, משפיעים רבות גם על חברות הטכנולוגיה. חברות אלו, המתאפיינות בפיתוח טכנולוגי והשקעה לטווח הארוך ובעיקר הקטנות שבהן (הסטרט-אפים), חשופות לפגעי המיתון באופן משמעותי וככל שזה מתמשך, סיכוייהן של חברות אלו לשרוד, הולך ופוחת. הסיבה לכך הינה, כי חברה טכנולוגית צעירה שוקדת בשנותיה הראשונות על פיתוח אינטנסיבי של המוצר ולמטרה זו, מקדישה החברה את עיקר משאביה. מכיוון שלחברה מסוג זה אין, בדרך-כלל, הכנסות ממכירות בשנותי</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/182/עסקאות-בקניין-רוחני-בתקופות-משבר-כלכלי" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/182/עסקאות-בקניין-רוחני-בתקופות-משבר-כלכלי" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
<item>
<title>הגנת תום הלב בתביעה בגין הפרת סימני מסחר</title>
<link>http://www.articles-law.org/view/article/181/הגנת-תום-הלב-בתביעה-בגין-הפרת-סימני-מסחר</link>
<guid>http://www.articles-law.org/view/article/181/הגנת-תום-הלב-בתביעה-בגין-הפרת-סימני-מסחר</guid>
<pubDate>2009-10-29</pubDate>
<description>ככלל, אכיפת הפרות של סימני מסחר נעשית באמצעות בתי המשפט, במסגרת תובענות לקבלת סעדים כספיים וצווי מניעה, כמו גם במסגרת בקשות לסעדים זמניים. יחד עם זאת, בעקבות תיקונה של פקודת המכס בסוף שנות התשעים, ניתנה לרשות המכס הסמכות לעכב סחורות החשודות כמפירות סימני מסחר, בכפוף להגשת תובענה על ידי בעל הזכויות.</description>
<image> </image>
<media:content url="http://www.articles-law.org/view/article/181/הגנת-תום-הלב-בתביעה-בגין-הפרת-סימני-מסחר" type="image/jpeg" isDefault="true" expression="full"  />
<media:thumbnail url="http://www.articles-law.org/view/article/181/הגנת-תום-הלב-בתביעה-בגין-הפרת-סימני-מסחר" type="image/jpeg" isDefault="false" expression="sample"/>
<media:keywords><![CDATA[]]></media:keywords>  
<media:credit role="photoby"><![CDATA[]]></media:credit>
</item>
</channel>
</rss>	

	
